Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 57

*תחלה ממרחק. Von Leopold Eisler in Boskowitz.;שרמי עין על חכמי דומי, ואכיט אל פרי מחשבותיהם המש וטטות 3פל סנות המדעים, אזי רק גיל וענג תשבע לה נפשי וא3רן ד' הטוב, אשר שלת לנו המאורות הגדולים האלה להאיר מחשכי הסכלות ולהורות לנו הדרן 13 נלן, אס <א3ה להתרועע עם החכמה ולשומה לח3רת לנו ימי היותנו עלי ת3ל ארצה י אולם כאשר ישפוט כל משכיל לא נוכל לחרון משפט אמת וישר על איש ,גבון וחכם, רק אס על ידי סכות מסכות שונות יהיה לנו לאוה3 וריע, כי אז 3אשר יקרה היא הריעות מפנינים וכל חפצי החמדה לא ישוו 3ה עינינו פקוחות יותר על דרכו, מפעלו ומהלן רוחו לא נעלם ממנו, יען כזה יתחקו למומו היקרים ומדותיו הישרות כעט 3רזל על לוח לכנו י ולכן תה תשמח ותגל נפשי, כי אוכל להראות לעיניך היום קורא אהו;! תכניה איש חכם ויקר כעמנו, אשר הוא אוהכי מידנצי, כחירי רצתה נפשי, ואשר מדי רכרי כו לא אוכל להתאפק מלהכיע תהלתו,;ה האיש נודע כשערים לכל כאי היכל החכמה מאחינו כשם — י״ש״ו. ומה גדולים חקרי ל3 זה החכם הנפלא כעניני השכל ותכונה דרושים לכל חפצי דורשי החכמה והתושיה! מה רכה התועלת .המוצאת מדכריו היקרים המלאים חכמה ודעת על כל גדותס וכלמו על ציר המוסר והמשרים יסכו. מה ר3 החן והיופי אשר הוצק כהס! כי אל ככו״הע כי אכיטה — שמה עוז העצומו גס כמליצה נס כחקירה יראה ועל «בחינת הדת" כי אשים עין בחינתי — בחדריו סתום יגלה אביט אל «כרמי חמד". שם ענבי עתות החכמה למיניהם יפרחו, גס ענביו בתוכם יתנו מעדנים לנפש המקבלת לכשרון ודעת . אשוטט ברחבי "התורה והפילוסופיאה" . שמה החקירה והאמונה כאחיות מבטן מתאימות יחד תלכנה *הערר.. ידעתי כי רכים המה הקוראים, אשר ישאלוני מה תכלית ספורך מעלות החכם י״ש״ר ופרשת גדולתו, וכי להראות, כי תדע למשוך בשבט סופר באת במכתבך הנה? לאלה אשיב: דעו, כי הודעת מהללי איש חכם וענו בעמו כפלים בה לתושיה. האחת: להעיר לבב נערי עמנו, כי יתאמצו לשקוד עלאהלי החכמה והתכונה ולשבת בצל קורתן, למען גס המה לאנשים עושי ’עוז ותושיה יהיו עומדים לנס הנכונים ומושלים ברחבי המדעים כפי אות נפשם ורוחם. וזאת שנית תועלת היוצאת מספור עגות וגדולת איש נבון וחכם,. ונכבדת עוד מן הראשונה: למען ילמדו בנינו אם לעתים יבואו יחננו מהמטיב לכל הברואים להספר בראשי העם ונבוניו לאהוב גם המה ענוה ושפלת רוח, אשר באמת תפארת הן למחזיקים בהן ומאשרים תומכיהן,ולא להתגדל בגאוה ויום לבב על אחיהם כאלו להם לבדם הארן וממשלתה בידם נתנה; כי ידעתי רכים אנשים אשר אספו חכמות למדי בחפניהם; אולם נאותם וגבה רוחם ימנעוס ולא יתנום תמיד עשה אשר עליהם לעשות, ומה גם כי ישימו לפעמים סיג ומשמר לכל קרוב אליהם חלילה ולכוח בחברתם איש ׳ אשר ליגון נפשו לא חננו ד' בבין והשכל כמוהם ומה אחרית דבר היוצא מרוממות לב כזה? הטוב והמועיל לא