Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 34

31 בפניית :.ארבו יחטפו עני ישפעוהו עד בלי השאיר פליט: למראה עין נפשי'ב׳ תתמוגג מאנה הנחם: 'ואם אמרתי דגה אשר במים יוכיחני, עצה ותושיה עמו - גםזאו־ת מחשבת פגול היא לא תרצה: לויתן זה יצית לשחק בו לא כניב הוא מהיות הארץ: בחכו' יעל ידגים קטנים'עבש ■נדיולים ומשלו בכל אשר במים: כי אראה תהלוכות אלה בתבל1 לבי עלי דוי: נם בשמ:בם' ובארץ i נם בימיכם ובתהומות רק רע כל־1 היום:-באלה עוד על- מזכיות לבבי ואשמע קול מדבר: טוב הדבר ובל מעשי ־י;'אןי חיים חן והסד: לכן דרכיו במסתרים ושביילו בחשןי 'ואין נוגה ליו: כי לא יראה אידם את אשר היה יהוד, ויהיה- וחי: ידיו תרפנה מלעשית תושיהוהאדמה"תשייים שממה: כי רק אשר יד/ה כאחרית הימים בעיניו יראה ובאזנו/שמע ולקול הזמן ההוה כפתן:אטים אזנו: הן אם רעהינגד פניו נפשו ברעה תתמוגג: עיניו חמרימרו בלי הפוגה בדמעתם ערשו ימסה: ואם יראה כי מבקי הזמן יצא הטייב.וו/שר בעיניו נכם .עתה בגאון לבבי ראשו;דיכם: :כחש בצור עי׳ ש יהו ורק בכיסו :תן ע:ן - לכן כל־1 מעשי ע במכסה החשף.והעלטה כסויכם: כקטון כגדול־,'רק ביי'ישימו מבטחם' וכל מעעם בו בי לא :דעו"מה :לד יובש: לאלה פעמים לצדיק כוס/רעל מסף ולרשע בנעימים הפיל חבל: ואם עוד שנים רבות :חיו:בית דדעויכי לי; מצוקי, ארץ המשפיל והמרים - וזהי לעומת .יזה איש ברעהו:עזרו' זה לזה :תינו כף: ידיהם‘ורגליהם לא ישבותויממלאכרת יי: זה דרכם בחיים' וזה מינלים עד שנות דור ודורי הנייון סלה: V ־ ן T ־ — T I ■ VI ־* T I ’ ד T V J