Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 15 (1851) · p. Seite 30

30 גדולות סוף הלכות גיטץ דשם הירושלמי) ואולי לסיבה הזאת קראוהו א ב ו ה ד ע• מ ו א ל נגד ליצני דורו על דרך יצחק בן אברהם. אברהם הוליד את יצחק. — יהיה איך יהיה ויחי שמואל נער והי עמו. ויהי היום וימצאהו •אביו בוכה, וישאלהו על הדבר, והשיב לו: המורה המי פצעני, ויאמר מה המיות האלה בין ידיך, ומלוע? והשיב: לא חטאתי מאומה , בלעדי האכלתי את בנו ולא רחצתי ידי, ויאמר ולמה לא נטלת את ידיך? ויען הישמע כיאה , היא אוכל ואני ארחץ את ידי? ויכמ רו רחמי האב עליו ויאמר הכמעט מרבך כי לא קיא ושנה, כי עוד הכה אותך רצח? האוכל נוטל את ידיו, המאכיל אינו נוטל את ידיו(חולין קי״ז בי) ומאז והלאה היה שמואל דהר בנטילת ירים עד מאוד, נאשר מעיד עליו היוחסין בשם הפרק קורא עומד. *) וכמו שאמד החנם גם במעלליו יתנכר נער, אם חכם אס בער, כן החריץ שמואל עודנו בבית אביו בתורה עד שאביו שאל ממנו הלכות, וכאב אח בנו ירצח כן הראה לו שהוא משובש ארבעה פעמים ברין אחד (זבחים כ״ו אי); אבל גם שמואל קבל דברו בלב תודה « והודה לו שהיא נגיו חומץ בן יין(חולין ק״ה אי). וילך שמואל לארץ הקדושה ללמוד תורה מרביגו הקדוש וישב שם ימים אחדים, ויגיל על ברכי רבו, שם מלא מלוא חפניו תורה וחכמה, ויתגבר לתנך לשוני צח ונקי כאשר שמע מרבו אשר ממשרתיו שואלים דברי לש״הק ואיך לא ידברו תלמידיו נקייה? ויתאמץ שמואל לא לבד בתורת ה׳ חפצו כי החזיק עוד בכל הימות יונית, בחכמת הטבע,. בככבי השמים, במדידה, בתכונה, וברפואה ובפרט ברפואות עינים , והצליח עד שריפא את רבו מחולי עינים אשר לא יכול לסבול לא נתינת סם בתוך העיין, ולא משיחה על העין, ונתן לו הסמנים תחת מראשותיו ובכה העשב ההוא ריפא את רבו, ורצה ליתן שכר טוב לפעולתו ולס מכהו בשם רבי **) ולא עשה (ב״מ פ״ר. בי). הוא מצא מרקחת מעשה רוקח לעיניס הידועה בשם ״לזילורין דמר שמואל" ואמר טובה לעינים טיפת מים קיים שחרית, *) קריתי ושניתי אחר היוחסין 3פרק הקורא עומד, דרשתי הינוי3 3נל ע3ר ופנה ואני הקולא עומד ומשתומם כי לא מצאתי מאומה 3פרק הזה אמנם 5סרק כל ה3שר ק״ו 3'. **) לדעתי יצא מכאן העגל הזה, לקרוא לרופא 3שס מותו אן- אס לא ידע לקרות ולשגות.