Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 89

89 יפש, אויה! נמתי חלד רק עלי ההצלחה המונה געורון תתרםד,י ותפני עורף לתוגה ועצ3ת! תחנוני היללה אף 3אהלי גיל ומן, ותוקירי למין מ3ית מרזח!?'-לוע אהגה תח3קי את דשני ארן ושלוי עולם, ומשול נגד נין תלוימו ואולם ההדפי 3אי3ה וגשצף קצן! נל דנא וננאה ל33 עת י3וא לחסות 3צל ננפין ותסו3י ננינין מני עיניה ננרות! הה הקיצותי, אן> ני נמענו את עיני עצמתי רגע ישנתי יאיקן. מה קנאתי ננס סוכני דומה! ומה נעים ח3לנס י שיני חדמת עפר! נגמול עלי גרני אמו האהו3ה, נן תישנו 3חיק אס נל חי: האדמה נל הליל עדי יאור לנס הנוקר. ־־־ אן מה דגרתי גלשוני? מי ירד שאולה ויעל ויודיעני נאמנה ני לא אף שנת המותה גחלומות מרוקמה וחזות קשות נמהלניס גחייס, גם את שונני דומה יגעת ו 1' — האח! ערתי משנתי, אשר נחזקת היד אל תהום חלומות וחזיונות נוראות, הורידתני, ונאניה גלגגיסהומה וסוער, גלי תורן ומשום, מגל אל גל געגרת זדון השלכתי ואמנם חתרתי אל היגשה וגס נצלתי; אולם רק למען סגול נאג ל3 ושגר רוח נפלים. נמלטתי מאחת הפחתים הקנונות למען אפולה גשוחה עמוקה עד מאד. קודר אהלון גלא תמה כל היום ולילה — ואין נוגה לי. נחלה מנתי מי ירפאנה ויעלה ארונה לה! |ההמשן גמחגרת הגאה אי"ה.| Poetisches von Nt. Kohn in Bistritz. לזנהן הסליץ הגדיל מוה׳ גפחלי הירץ ורז ל ז״ל בשבת תרדמה ינציח!! העמקים והיו־ ם את צחצחות אור׳ו לא.יגיה, הלילה זעטה.יעטה את השחקים וכבו-אשונה ממשלתיו:כביה, חלמים ניוראים, אדירים וחזקים :רעיטו אה הארץ והרקי״ע, ורוח בסאיון סוער ירים תא נ;ה, :הפיוך פרמל ובשן למקבר שאיה. אך פתע־והן העבים,יתבקעו ובספיר לטהר השמים.יותירו,