Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 72

72 אשבלות יענבים אבלת דם ןענבים 1 Ci במעיף יתפנו למררת פתנים ארורה האדמה מקבת ביורף׳ קוץ.ודרדר תצמיח כל ימי חייף, בעצבון תאקלנה׳ מעת אפים. גם כי תעברנה בעמל כפים תפתח תשדר איותה בח?ץ ידיף׳ תחר*» / תעדר׳ מזרע בדמעת עיניף: תנחש פרי יבולה י לא תוסיף תת פיח, תחת שעירה באשה׳ מחיר חטה חח- דע לה איפיוא ׳ כי לא תחיה לנצח י ״ 9 .1 ״ •V» VI - דמף בראשף — הן תוי.על המצח — בחיים מאסת — מות בחרת — תקות חוט שניותיף בפתח שאול קשרת- כשמוט האדם את הרנריס האלה נהסכו עליו ציריו ולא נשאר גו ניז וכמעט לי* נותרה גו נשמה — וימהר אלהיס כי נכמרו רוומיו על יצור כפיו ויוסף לדנר אליו גקול ערג ונעים . * לבה בא איעצף והיטב אחריתף: אל בא תתמךמר, חזק וזכור ביראף;! ן בטרם יפלו הימים ואינמו ־7 י . ־ יי T ״ ) ושבית העת תגיחמיו ותשטפמו; : י t v * י בטרם יחשכו לנצח שמשותיף המפיצות איור וזהי־ מעליף; בטרם תבא העצלה ולנה בבית — : ־.־ T T V ־׳: T : T ז - T ") נמ״ד אותו העץ שאכל אדם הראשון של גפן היה.