Kokhve Yitsḥaḳ · 1851-01-01 · 14 (1851) · p. Seite 34

34■ ארור מדע אם רק ערמה עכל Tיורה אותנו׳ וצרקה לא״ירב! תאבד לעד חלמה. יאבד י השכל אם חסד אם חמלה יסיר מקרב׳ אם בארץ הרע שנאה ורכל י׳ ’ אם מלחמות יזעיר' קנאה ’ וחרב * לא; אך לזאת נתן שכל ודעת 'לזרוע השלום הסד לטעת. לכן עת תראה דל נדבה ננוע ׳ "אל תתחכם׳ החישה לו עזרתי׳ אל תחקור אל תשאל: אץ*? או מדוע ושמח אם בך נפשו הפיה נפדתה. אך אם תשבר כד על־הטבוע" ז ונדלתך פתאום תטה נכרתה ׳ אז תתחכם׳ אז תתביינן״בי ישר דךכי הצור׳ אם רש יתן אפיעשר. (תר״ו) שוא לכם השכים קום ולאחר שבת בתהלות בל־הדש ש־א קול תשאו לטובות לרעות יש r קצבת פדה משקל. מתה אחד יתרפאו בתבונתכם ׳ אך אוי!' תקיך,’ נכזבת! הנה ממה ךוךש תחתיו'תמצאו. שוא חכמתנו׳ כי על־אחת שבע כמתגאים עליו יתנקם טבע.'