Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 79

— 79 ואיש בסיב ילבט למען כפר לחם. ה־וי קצרי עימם! העודים כפלים ■ מה וה תתראו? מה זה תתגאו? באהבתו לעלייון כלבבו ירזגאה הן שקשיו אך לגע כי,יעיב הפגע הלא שממה;'שאה ורב את י־וצרהו בל ירע קו־נהו! ררעי׳ון רוח, הבל אהבתו תשאר - ד r t ולבשת בגדי אבל והיתה למור. T J T : 1 : #עלקד על שמרים תתנו עלייונה. י * :י' T וישסו מרבותים אמן אמונתם הפיצו בין הח;ים במיו משחתם. באהבתך האדם את נפשך אהבת לבן במו־ט;רם מרחיור, ישבת ״• T י r : -T ראשה בבעזיריה לקחתך בעיניה על לבך שלטת. כי מבשמי האהבה ממגרות התאוד. כשלך חונקת. ואוהב אמחיו הלא שקר אהבתו הגביור להכבר א? ילר ל£1ם לי<עע עמהו .יחרף נפשהו אם אהבה נאמנת למשפחת האדם לנפש חיוננת לסיוכך מעמדם; r "י .־' יז למה בוקע? למה בולע? סן;שחיה לבביות לחיונן אלפים ולקיומם חרביות (אבר שבעתים. יאקם מיורי שקר?תרמית אין חקר שיא לכם תתענו תישרו ךכסים לטיח עינינו כמחזיות א£סים 1 ־־ י־!•זי אם אמת חפצתם אם צדקה;עצתם למה תהבלו? למה תחבלו משאת כשרים? וחשק אביונה על אין על שקר .על ד!בל אץ חקי הן בעם כמלך, כעשיר כהלך, כמוצלח כאבייון, בני ציון ושקלים י זאת לכם .אהבתם, אך אפל ואין קדרים כיוכביהם במסילתם. אייזק הוש ודים.