Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 68

מ׳ זה הארמון אשר נצב הנהו? עלי ראש חומות יאססי נשא ראשהו יסודותיו הזקו, אף חזקו האשיות, עליותיו מרוחים, רחבי ידים, אולמיו נחרדו. יזהירו העינים, מקדש מלך הוא מוי לתלפיות'• מ׳ אלה."מבער אשנביו נשקפו? פניהם מלבינות, ידיהם ירופפו «חולה" הקוק על מצה בלמו? לא מקדש מלך, היכל שרים אינה,ו, בית חולים הוא אבירי יאסס׳ יסדוהו, העלות ארונה לנגיעים לרפאם מחלימו. צהלי ורוני, ׳אססי מעוטרי, קחי מור,קהי נבל קריה מאושרר!, בחוצותיך הריעי, השמיעי קילותיך; לא יאמר עור: יאססי ריקה שמטה מדעת מפעלך הראית לכל הארץ מודעת במו התפאר׳. הרימי נסיך! ערי עסטרייך מאז מרום המעלה דרכו חושיה אהבו, צוק לא זנחו, אך את אחור נסוגות, היית ננדם כאין, כבר יש בבניך אנשים מאושרים לנס עמים יעמודו במעשיהם הישרים טוב כללי ידאגו ולהזק בדק יתנו עין*) *) אם ני יסוגו מעלוח אחומית 3תינוך 3ניהס וגדולס, אם ני ר3ים ייראו לגשת אל ען הדעת, אשר לדעתם ד' או!ר לא תגעו 3ו, ואת האיש אשר ערג ל3ו לעעוס מפריו, וראה ני מתוק לתנו, נשקן יתע3ו, 3אי3ה יהדפוהו, ירדפוהו 3לי חשך, ואך להאיש ההולך חושך י 3מחשך מעשהו, קדוש יאמרו לו, הן אנשי מספר אשר 3<יהס לנס ׳עמודו, המה שמו גפשם3נפם, ילחמו