Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 46

46 אזי אויה. 8ויה לי! לב לבריון נחלתי! שרי המר גיירני הוי! שוא כל תוחלתי: במעט ראיתיף פריוח וינמיף בגיל חזיתי; איוי 1;גלה סדי חיו ח וקבר לף בריתי! — אף יי בי חרה בתגרת יד תוכיחני: נפשי שבעה צרה - : ז; ד t r ישבר רב קרני! - אל לבב,האבות! אל לבם בישברון! לא עליכם הלבבות! כזה אף , מה חרון! - הוי בני! חיי רוחי! הדרי וכל כבודי.׳ ד ז• : 1 , עליה אריר בשיחי ז i - . I V ■ אהיבזה על אבדן חיודי! הה! מות אכזרי T T ׳ : י• שוט שוטף בתבל י אתה באף ובחרי הבינות אלי אבל! יפי־פיה מרבבות בנים X •T;T '׳ : f בתפארת .חן ויופי; וביפי גוה והוי הפנים . T - : J . כן גם דוחף כאין דופי! "׳ כי במעלליף. מ3י •י לבל יודעיף התגברת; כתפוח בעצי היער בין הבנים, בן4קךת עץ ראתה הודף והעירני ותאשרני; - j י* •י - * * J ואני אמדתי בעודף, ,ימי צבאי תצליחני. — כל צעדיף ספרתי כאישון עין שמךתיף; מפז רב איותף היוקרתי רב מנפש׳ אהבתיף; בל יגיע׳,.ועמל יהבי מתקו לי בגללף ילר! אתה חלקי וגיל לבכי.! ששון חיי עלי החלד! — הוי! אז ערב חליומי — אז נעמו לי ימוהי י •; ואמרתי אני בשלומי: תחרגי בל עעותי;