Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 39

בה ׳ותן לשון למודים אל ערל שפתים בה יתר חבלי רשע, בה צדקה פוריה בה ישית לנאות עדן תלאובות וציה : עץ חיים אהבה נצח בל יבול עלהו בין אחים כ׳ תפריא תהי למטע תפארת נאדרי בכה כנשר ישא בנפהו כבוד הורים ני יקנן בנפש עוררת בה ביפת תאר*) הצהר גם^הדרת רוחהו כי ישא לחמת קנאה עד אבדון בוער; בה בת גלעדי מכל הדר חלד בחרה בה מצאה כל הדר הלי בה צפירת תפארה: כנגה ספיר על חרמון יטיף טל שמים תחי רוח אדמה כיונק חיים שואפת אהבה על לב רעים כ׳, תשלח קרנים נפשם תשובב אל חיקם עסיס מטפת אם שוש ישיש לבם אם תדמענה עינים על קסם שפתי אהבה רוח נועם מרה פ ע בה דוד ובן שאול כתאומים נצמדו בה נעימים בחייהם וכמותם לא נפרדו: משברי ים זועף עלי תבל יהמו יחמרו מי יצו: הוף'• ישית בריח ודלתים גלי ים אהבה על לב נעורים כ׳ יסערו מי ישים גבול למו מי יכבה צהרים בה עם בנות תמותה שרפי קיש יתחברו **) יוסף. **) ויראו בני האלהים את כנות האדם וכוי.