Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. Seite 17

—?1 אין בעל.באחיו אף בל נלכדו; ארץ מלךת' לא יוכל "לזנוח ז ־ על או־מת נכר לא יאבה"לפרוח!; אף' נחנו נדחים ארץ צלמות י על אן־מת אל נכר למות אי־כח, כמקום עצמות הורי"!יימנו המות לא לנו.קבר, לא לנו מנוח! J חח,"אכן לא נותר מבית,.קרענו . על כם עלם יועב לעג ויענו!! 3 % שאול לפני מותו. ( גבורי חי.ל! עת תאכל החרב אף תגזור חיתי וחללים תדב, נא אל גופת עאול לב אל תעימו אןי חרב לאדני הרם תרימו" נועא ד׳צנה לי, נועא חקקתי אם את־עטי יניסו גת ופלעת- רקרני נא טרם נזרי חללו , ו כן ערל״י לב^קמי בי.יתעללו. [ בן פורת, בר לבי0), בל נפרדה׳ י יחד נצליחה או!חד נאבדה! ה נ.ז ר'רב" אור הוא ממעל רב כח; j גם מות רב מערה מלף מגיח: _ מאיד הלי׳ לעטטעריס . \ ליהונתן גרזן דבריזר - י