Kokhve Yitsḥaḳ · 1850-01-01 · 13 (1850) · p. [Seite]

9^ על הדח החושה י>מר נחן לנו חדוננו המלן החסיד פערדינאנד יר״ה — ועשוחו ויח הדפום חפשי גס וישראל, וגני עור ילאו ויד ויוה — ועשור לחדש שנים עשר, ושנח צדקות אהב לפ״ק . מבקרים! בלירות העבריייה בן1צןץם! סורו נא' ולא תראו על הבלנים! אם בן מחשבה טייבה הוא ׳ ורב פח— הנה לא תאבלהו חרבכם בלחם. אל יהי כמת אשר בצאתי, מרחם׳ וקראתם רריר לראיון ופקח קלח מרדני באס. אל לשוננו. אל מי אדמך ואביון!־ הלשון,ע?ךיה! אל ציין עיר קדשינו קריה יפיפיה פמיוה גם את היית ציה וברורה, :י * אץ חירש ונזבקינו לך, אין אהוב.ואהובה- אך מאז דרך פ׳ונב, רב רך פנים פשית, ותאמרי. מי ילר לי אלה ואני גלמודה! גם;גליה יזרח אור.!שוןלה תצמיח ותאמר: מי ילד לי את אלך׳ ואני זלזובה. מענדל בריס בדמגאוטען מקועמזיער. ¥Vmc [ Stattu. Unif.-öiSl. hwMjft »> I*׳_ «