Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 82

— 82 — הוא ןמלך תחתי, על ראשו ןשאהו, בל תאור, נפשי אז הלך בגדלות פי אשר תסגור בעדו הארץ בריחיה L י V : ןי ז״,!’ rv לא;דאה א־ור — לא נבעו מ^סוביה־" בן נדברו! אז אל מלבמ׳ו והאיון מים רבים .;רעש באזנימו יהמו;חמרן! בסאיון ורעש יס^רר במו אש ומים בי יתחברו ג 1 י ■ ־ יי ער השמים גלים הומים :שי/קשקון ומשברים איש «זתזאחיו.יךחקון,. בלי הפוגה באץ שקט וךממה פמיו הרה ללת הים דמה.; T TT- ־־ TT T אולם ראה•' בעין תרשיש גויה תשלג בצלמון מגי חיק הניןזיה ׳ ובכת ובחיל הן תפרש ידיה : *; ” i I ז״ t *T ישחית במים. — האח הנער הנה. הציל משחת חייו והגביע בכפיו ־ t T ־־ T ־ T-J C שבע שמחות זוגיל ןרזמון עפעפיו עתה שאף רוח, וינח ברגע, ואל מרום שחקים נשא עינהו, אז נד?רו איש אל רעהו: «עורכו בחיים, בכחו הים רגע מפצל־ות ישפה בעפרת צלל T T vr T TT : הן היתר, לו נפשו לשלל.׳ "TJTl ־ :; T T והחמימה!«הגרה הזאה.) ישראל ראלל מבוארי ביאדסלאוו.