Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 80

י•**-..• _ 80 _ את גביע הזהב היאיורה אימליכהו ד! י * *T TT ■»:••• יאטר עליו פיה«י׳ חי*» יבלעהד דגע * t ז י : ז עתה! מי מתהמ־ות הארץ י_עלהו, לו לבדו יהי, למנה הנהו." ן -;•»! זז ... בה דבר המלך —ויוליכהו מרמה אל .ע^ק גיא תחתיה הימה. "איה אמיץ לב, ירר ^יאייל רעל?' המלך גם בפעם הזאת 7עאל, ובל העם והגרים, העיומדים סביבו מחריבים מהתאים, ולא אחד ה^יבו, “ ד• ןז : t v תו• מ#אן.ים סוער, מימיו בו־עינו יפרצו, בהמרת הגביע וקר ערבו בל!חפצו והמלך שלישית את קולו השמיע, "האין בכם איינו ל^זאול .יציע?' בלם נאלמו דומיה — ובלי אימה ורעד אחד מעם־י המלך הרים הצער, ולעיני כל העם העומרים למולו פיצט בתנתו, גם הסיר מעילו t ־ 1 t ן - : המה הביטו, בפני הנער ראו, ועל אמץ רוחו בן תמהו. בא׳שר נצב על הצור במרום סלע ואל.בבכי;ם עינו צופיה, בעזוז $טפ־ו זיקיא חיל בלע. מימיו י.ץואו דכים בסופה הומיה ובקול רעם בגלגל,' בקול המולה יפר־וצו ממעמקים מלבב מצולה׳