Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 11 (1847) · p. Seite 42

— 42 — .Schreiben von Marcus Stern in Drodschan זנרי שלום ואמת לדורשי תושיה, חגית ISIS׳ יצחק. שמס מין לעולם בנונגי שמיס• זה זמן לא נגיר אשר זרחו לי ספרי ,ו,גי יצחק/ גתונס הגינותי וראיתי, ני גולמו נוסדו עצי עמודי החנתה והמדע, גולמו ינריקו נהוד קרניהס על עין הקורא / נמו מצאתי מקור ההגונה מגל כגר נוגע גאר חפרוהו חגרה השארה, נאר גרוה שרים ונראשס הרג המלין המרומם נג־י שתו יגיה לעי עלי שמי המדעות מו״ה מנחם מענדל גרי׳ שעערן אשר על גולמו נאור יקרות הצפירה/ התה הגנונים גוני נית מריש לששה הענריה, נה דגר אל עלי הר חמד לשנתו לחוגג עמים,תורתו הקדושה, התה המליצים היקרים נשאו את שפת ענר נזהג לשונם ממתק אמריהם תתרומם גל רוח. מצון> דנריהס התעדן גל נפש. מהם נוהגי מנתמיס, מהם ידנרו נחימים וגוני נניניס, יחלקו השנים, יזמרו מזמורים נמליצה וסירים גמסגות התנל נפתרו! וחדות נשמחה ואגל לזמנים ומועדים, עשו חיל נלשין צחה וזנה. אשד יין נערי גני ישראל מגל עגר ינהרו להשקיט צתאונס מחוד ינתה שמחתי נחזותי חנל משניליס מקנאי קנאת האמת גנל למס. אן על זאת אתפלא ורעה חולה ראיתי, אשר איזה משגיליס הריהו את ידם לנגיע נגנן לגוש אחינו יושני גאליציען, והשנילו לעורר את אחינו יושני הארן הזאת — לנגיש מלנישי אזרחי גויי הארן לגלי היותם מוגדלים מנהם ג איש ראשה. ונחה מהם יירנו חצם דגר מר נגד גת החסידים. מדוע דעותיהם ומחשנותיהס שונות מדרגי שוחרי חושיה האמונים עלי גרני עת החדשה. — ה יו גל איש להרוס גני! חזק ואמין גהגותו גא,רון נפעם אוו^? הלא לאט לאט יפריד האמן נגלי גני ן את הלננים אחד אחי. — חזו נא׳ אנשי עליה, איך דנרים גאלה יעה גדילה הסני, יען גל הענז גרעה נגע גקירות מקדשנס יקראו, יען מנהגי ודתי החסידים יאן> נגדיהא קודש יאמרו למו. ולזאת ירחקו המה ונניהם הלמוד ולקרוא נספרינס היקרים, אן אס יקיים מפז המה. ראיתי אין חנם אחד מתאמן להניא ראיות תש״ס ופוסקים ניני חליפית הנגדים, תיל יש ויש לאל ידי להרים ולסחור יסודותיו, אן לגלאי הרגות מלים אדגרה דנרים אחדים: הן הניטו נא נעין הסגל, ני לא יונלי אחינו חושני ארן הזאת ללגוש מלגושי גוי הארן נלתי אם יספרו וינלא' סאת זקנם׳ ונשותיהם נלתי אס ילני ג גליי שערות ראשם, ליזען לא יהיא שוס מסן מגדיל נינם ונין נשי שאננות הרנות והעיונית. עדע(סרו'ען. גי גלי זאת לא תועיל השתנות גגדיהם, ני עוד לתועגה רעיני עמי ה מרן ימשני גהיותם סונים מהם גזאת, ומני אז חטא יפשע גדול נעיני ההמון אחינו נ׳י לגלח פאת זקנם, ויסידתס גהררי קודש ולאו מסירם הוא גתורמינו הקדושה- והראיות שהניא החנם הנ׳ל ממשה רניני ומרדני הוא נמשענת קנה רצי!• יען אז נימיהם ונארציחם ינם נעת ג גמה ארצות אשר נננרי ניהודי יי' הנדל מצווים על פאת זקנם היו והנס, ונמעט אן לננריט היה איסור גיייי לילוך את סאת הזקן, לג! לא הגירו ננית יתרו את מרעיה יגן התדחא איי מרדני, יען אז לא היו היהודים מצוינים גשום דגר• אגן נעת הזאת ינארצי' אשר נסיין ננפרי יגלחו ויספרו סאת זקנם מה יועילו לאחינו גני ישראל א®