Kokhve Yitsḥaḳ · 1847-01-01 · 10 (1847) · p. Seite 82

- 82 — ,נקומה על השנים, בירכתי האניה בבלעם כשאול חיים, כיורדי ביור תחתיה לארץ נשפיוך ניררתם, לים בכליכם! אל תחתיתו יצללו, התהום יכסמו; ונחנו נחלקה השלל, מכל א$ר בידם כי היון עתק אתם, כסף רב עמרם!׳ — ותתחלחל נפש הכנעני חךדה לשטיוע אכלה עליו רוחיו כי ית1ם לנוע 1 — במה ימל2! חייו מידם המרשעת מרוץת ופלצות, נפשיו בל יודעת;- אמנם ך גע — נס פחדיו ורוחיו הרגועה עצה שם בלבביו— ונפשיו אז חיה: — ויחרחר ריב בינוי ובין בנו יחד לעיניהם — רגז וקצף בזעף ופחד; ויתקיוטט בבניו,— ויחגור הימיות לבבו ובחמתיו — השליך זימה, צרוד הונו וזהבו, החובלים זאת ראוי ופניהם וןורו השלף טרף מישנם ממיועצתם חפרו י ראו כי עירמים הם ואין כל 3;דם ו.ימלך לבם — מלהתגאל בדם אדם. — והכנעני עלז ושמח בי מלט חייהו ל״ נתן היורה — ולבניו הטיף מליהו: "דע: עת לשמור" אמר החכם בחכמתו * T S ־ T * T : T T V ׳אך גם: עת להשליך» ח_קר בתבונתו! מרדכי בן מד סטרעליסקער מבראדי 1 i