Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 25

25 נואלו רעיוני לא;דעתי מאומה לא ירע פנים נזעמים עיור לא הקיצו משכנם דומה, דלחפר;מתק אף שורש ךתמים, בחדרי לבבי חשפת תהו ,ישופני ופתאם השמחה בעדי עדי.ם ועין רואני עדן לא ת^ורני תשקע אורה ותשלח קךנ;ם שגולת רמעותי שטפו עברו קול זמרת בנורה ת^נדעהו פכמגין ניובע חיש פרצו גברו. נעלי?רומי האעזר תנהלהו; אז בל דאבה תרוץ לפניו ז t ן ז ז t י ןזז;והגקר זיךיע בנהמת ךנ?יו. אז.יזרבו אפיקי דמעיוחיי מלפיד תבערה בסבכי עשתנותיו, ובאגלי טל,עלי ד^יא.ירעשו עת בעצמי בשכלול תמס דמיתי, ערי עשבי נועם יתחזקו, כי רשו. , י י! י :־ י ■ן,־׳ T ■ י ד :יי ׳ י.י ׳!ו י י תלא בהמס כדונג לב גבר ובגשם נדבות בל חלקה הצמיח ד ן*•• - ־ •י It:•• T T; .V; VT -; . - עת יצל)הו אסון ושבר׳ הלב בששון מריח נדם יפריח.— י? קול י1רד בבכי עוררתי עת לשו־ י אמי את פי פערתי, שמה עלי באר נדם חיים הה׳ שטפו דמעותי;בלי מ;םי?לאתי הפין: מה אז בכיתי אך מדוע נהמתי בכיתי וכוס התרעלה עור לא רויתי גם ציף ויימחה עיור לא טעמתי וכמסגר אסיר בבטן נרדמתי, תשוקות תבל בחררי לבי דדמו שמחה והוגה עוי בו לא המו אכן נטפי דמעות אין ערך ליקרם בפז לא יסלה בדלח טהרם׳ רק ממקום קרוש בעת תבענה וכאגלי טל לעיני שמש תגהנה, והדמעות תזלנה עת מרחם צאתנו להפיד מעמו בחרמו ע;ךהו;«יונהו ואין — רוח.ישאהו. אז בנהר חיש חוצה יפוצו ז •זז ד r?טסי ךמעיותיו.יזלו ירוצו ׳?ימקומם:ביעו במרוץ.ימהרו יעלי לחי בשטפם ינהרו מרוח העצב.ימחץ גליהם דכנד יגאו שטפי דכיהם. *: : ז 1"V לאף געת.ישקט הגבר עורו בטוח הנהו מסעריות הרוח, ^יזימו 1לך גיקטיוף .מלוח גלמודו ישא ועבה ישוח, * ז ז* : T v - 2 «. ««ft.