Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 20

20 ״בזאת הפעם" המקהלה כה מדברת — בל תשיגי אותנו! והיא תשיב בדממה: רוצו נא רוצו הלאה לארץ אחרת ׳ אשורי אחר — .ועל נכונה אבא שמה!"?י,!25^11. (.Nach Schillers Glocke) מאשרה להבת אש בעצב עזה מברכת. עת יעצרנה גבר, תחת ךסניו מתהלכת. כל מלאכת מוזהבת, כל פועל בפ;ם, אך מידה בוננו ממתת שמים. אולם נורא ואיום, בלהות מות פניה, T I ־י ־ T V T VI I ׳ בהסין־ה כ?לי חקה ותנתק מוסדותיה. בברירות נפשה, בקצף ואיבה, תדריך, תשתרר, הבת השובבה י r י ׳; T־־ - - ־־ ״ t הוי, אם ציועה חפש־ ממוסרה, חקות תבל באין מעציור תפריע׳ בקמה הומיה שלטה התבערה, בגובה מאיון ער מרום הרקיע. כי האתנים מוסדיות הארץ ישטמו מעשי אדם, יביאו הקרץ. י : י 'T TT T■ ־ V T < מבבלי שמום ברכות יקרו; t ז I מטרות ןפזרו; ומענני מום רעם וברקים ,יראו בשחקים ■י HWicv -