Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 16

16 מרומים נפשי בלתה עת יחרבו מעיני סער זנלי כי יזעף עלות שמימה תשאף, פה עילי אדמה!;ךעיש פרי סיתי י רוחי גבוה עלתה על כי אשא עיני אסון בוגד ינאף ממקור חיןים אשאב. בקרבי תשכון דממה. חברתי הצלחתי. שבע שמחיית מנתי רוחי כי ישא אבר ומתוקה הלא שנתי כי אנוח בל,קר מה פרצת?, אל תהרוס לעלות! תגלה ערותף׳ בי תעלה במעלות. I «אמת מארין תצמח׳ «?ורק משמים נשקף" להרמס ברגלים — אף אין פיקה למעלה — שניבה. I ״ T (.(Nach dem Deutschen אלמוני?שלמה פיף פ_עךת, חכמה כמוהו לא הטפת! מה תעש קיום רע ברשעתף. שאול אם תעורר לקראת ביואף??לוני ברוד כלי שיר לף בחרת, נגן כמורו — לא הטקח י מה יהיה באחריתף עם צרקיותיף מבטחף כשמים אם לא יכיאף! יעקב טדישער מטדעביטש