Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 1. Heft (2. Aufl. 1847) · p. Seite 14

14 המלאך במרי שיחו דבר ככה עפלה נפשיו כי אין איש מר בכה, פנה כה וכה ראיות.עיניו קדורנית רדת נו במעלות.עשר אחורנית הלך אל כל.עבר על דלתות שקד להשיב שיולחיו רבר שלומנו פרד, I-T •* : TT l * T : אין מאפפיו המתה, תעו בלמו יביעו יתאמרו חמת נחש למיס - ׳ •:*: ד- ■וז r בשם עליון חיש את חרשי ארמה, יריבון.ידברו גבהה: ידינו רמה י• מי בכם החרירים בלבכם אל נגע האספו אנשי שליום לחבוש הנגע, ** T : ־:•• T ״ ז־ ־ T * הביטו וראו חפת כבודנו נופלת אלון בכות היית, .עלים ניובלת, אולי תחלוף תפרח עמי תקותי כנחל ניובע אריוך דמעתי. הצ^ה סישיר מזמיור. ל«1ם חתו-גת אייש רע: מעשיף החיים התעיף.ע.ין עץ שן.רה בעודו בם תספור עזיך ירבו בדקים 1» T* T האדם הנו לחושיה כפלים . י •ך . ישימו לאין 1 * T -י1 הנער עם הורו בביתף בעממף• חמדת עמקים. הזקן וחניו את עמף כי תשב במלחמות תנופה מצער ראשיתו וטובו תאותך אברה כל תקומה 1 T T1 T י T מבטן $ךץ אל תקדם בנשף הפרי התריפר, ־ V * * ן T :שגיא אחריתו צגה מזמתף מרדת ממה. י•;• ד r ןשרוק לפרץ;