Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 185]

&H ( 1S6 ) ♦O קמשוניס, כמעט בא אורה, וזיוה אשר היה לה מקדם לא שבה לח עור; אס לא חמל ה' עלינו והעיד מה אנשי השם בעלי אסופות׳ מחוקקים במשענוהם להסיר בדיליה ולצרפה מכל סיג. קמו אנשי אמת הם המאספים מכתבים יקר־ס בספריהם, המלמדים דעת את העם ומורים להם נתיבות הלשון, הם החזירו עטרה ליושנה, ותשב צחות שפת עברית באיתן קשתה. וכל איש בר לבב ויקר רוח אשר אורו עיניו מספר המאסף, יודה באמונת הלב את מעשי תקפם וגבורתם, כי הגיהו חשכת חלילה והאירו תורת הי אשר שכן עליה עננה. הם הפקיהו עינינו להסיר מלבנו משאתשוא ותפל׳ לצרף מחשבותינו מאולת וזדון, ולולא עמלם נשארנו חשכים ונבעריס מדעת והיינו מגששים באפלה עד היום הזה. אולם לזאת יכאב לבנו! ני לא ארכו לנו הימים הטובים והנעימים האלה, כי בסבות מתהפכות ומקרי הזמנים לא שמרו המאספים תמיד את תקופותיהם על הסדר, וכמה שנים שבתו ועמדו מהוציא מחברתם, נתנו הפסק בין הדבקים ועלה כרך מכאן וכרך מכאן, ולסוף אספו נגהם ולא יספו לצאת.ולבוא לפנינו. ורבים ממשנילים המשתוקקים אל החכמה והצמאים אל האטת שמו מגמת פניהם קדמה, והשמיעו קולם במהנה העברים לאמור: מי יתן ויתחברו חכמים אחרים דורשי לשון ושוחרי האמת והתושיה, לאסוף מנתבים אל המחברת ובאורם יהיה לנו אור!— והנה העיר ח' את רוח איש חמודות למלא משאלותס, הוא גבר הוקם על, שר וגדול בעמים, ומוכתר בנימוסים, האדון הטרפים בעיר המלוכה ווינא אנטאן עדולער פאן שמיד הוא האיש אשד הכין את לבבו מאז להעלות על'מזבח הריפוס שלו המפואר והמשובח, ספרים רבים ויקרים מחכמי ישראל וגאוני אדן ישנים עם חדשים, וכל בית ישראל יביא לו שלמי הודה על רוב טוב אשר פעל ועשה להם בתתו בידיהם חבורים גדולים באותיות נאות לא נראה ליופי כהנה, מחמד עין, ובלתי מעשהו לא היו לנו למנה. כי את מי כמו אלה להדפיס ספרים בתכלית השלמות בהוצאות רבות. וכן הגדיל לעשות חיל וקרא לשרידים, אשר להם עשר‘ידוה, חכמי לב ויודעי העתים, להתחבר יחד בברית שלום וריעות ולקבץ דבריהם ומעשי אצבעותיהם בעניניס שונים זעיר שם וזעיר שם, אל מחברת אשר כנה;שמו בכורי העתים והיו בתוכה לאגודת ספר, להשביע נפש שוקקה אל חכמה ומליצה, וכן יוצאת המחברת