Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 179]

a &¥ ( 178 ) איש מבין ומתסכס׳ במלאכת ממשבפ לצייד אופס על לדת ולהעמידם לעין הקולא בכל צנליהס ותחבולתיהס ׳. ה3ליהס וכזביהם להפעופ את נפשם ונפש זולתם, כאשר פעל ועשה נלזאפהממ3רהזס בספר מגלה טמירין, וזה שמו אשד יאופ לו 3אמפ, כי מגלה הוא עפה בקהל לב את הנעלם מר3יס עד הנה. והנדן השכיל מאד אשר במר בדרך ההיפול (סאטירע) כי לא יעלימו הכסילים האלה בדברי ■תוכחות, יען הפוליס עמס כל היום׳ .בהם הרגלו ואזנס אטומה נבר משמוע נכומות * ולכן ראוי וצנון להשיב צ^סנפעלס, שוט לסוס ומפג לסמור ושבט הלעג וההיפול לגיו כסילים החומים בעיניהם. ומלנד זה לא יודעו סגולות וקציני כל איש ואיש בדול•היטב, ני אס כאשד נראה כפעם בפעם מעשהו במספרים ובגלוי דנשמיעהו מלבד בחדר משכבו או 3ת3רפ אנשים עם אוהביו ושונאיו, ואס נפיצב פריד מנגל לועת את דרכיו ומעשיו אז נוכל לאמד כי נדע האי,-1 הלזה ואת שיסו. מה רב פודות ראויס איפא למסגר הזה אשר עשה עמנו הטובה הגדולה הזאפ1 העביר לפנינו אנשים לבים ושונים מעדה הרעה הזאת, מדברים כלס ככפבס וכלשונם אסר הורגלו ל.נפו3 בם ספריהם ואגרופיהס, והתסכס בלשון עלגיס שלהם (אשד נרויח ג״כ בזה כי יבינוהו רוב ההמון מארן פולניא אשר — לבשפנו — לא יוכלו קרוא עוד בספר הנפוב' בלשון צח ני חתום הוא בעדם) ובהמצאות ספורי מופתיהס וגסיהם אשר צולעו משבחי הבע״שט וספורי מעשיות שלהם כ״כ, עד ני בלי ספק יטעו רבים מחברתם בהשקפה ראשונה למנות גס הספר הזה נין ספריהם, ולחשוב כל המסופר נו לאמת וצדק כאלו ניתן מהבע״שט בעצמו. מי זה יעצור משחוק בראותו לעגי שפתם במקומות הרבה? נמו "נעשה לו סוך שסודי׳ יכניס לו חמאה בכתב הנשיאות "(אגדתק׳יל) כשימות נשים הזקנות באת בולניאה" "מיו וועללין איהם א שוואוצען סוף מאנען," "לאז ער זעך פיטטעו אדיין טיהן אין זיין כתב נש־אות" וזה דדך אנשים פראים אשר אין להם כתב ולשון למודים כי אם השימות חולין אשד ידברו יעלו ג״כ על ספר. אמנם יותר נראה מלאכת המחבל ובינתו בהמצאת האגרות והסיפורים הנובעים מהם, ועליהם ראוי לאמר לא בא עוד כבשם הזה בישרון, ני האיש אשר לא יבין לשון אמדת עוד לא ראה לבו ספודיס נפלאים כאלה נאמדים ומתאימים כלם ושנלה אין בהם, כל אגרת תדיע זבר חלש הנחון לענין כלו. כל איש ואיש המובא בספורים האלה שומר את דרכו ולא ישנה את טעמו ומנהגיו בכל הספל " ר׳