Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 170]

s •5» ( 169 ) איפד! היית בהחלק .ארץ ליושביה במספר? "שמך בשמים ששיחות את אור פניך שבשתת "(את ♦פה קול מלאכיך ישלב שלי אזן שמשתי׳ "בפר לרוח מלא מאלה.אם שכח מהמיי/שפר." חן מכל אשר בארץ מאומה אין בידי, ולכה אפוא מה אששיה כני לכלכלך בחיים? אם טוב בשיניך לשבת במרים שמךי) פת1דז נפתחו לך כל שת ו^בוא ש;שךי השמים. מהנ״ל. *) משלי מוסר האדם וד דבורה איש אחד התהלך ככרם בין הפרחים׳ ד:רא והנה הדבורה מעופפת הנה והנה;!לי \.שלי ופרחי הצמחים' ’ וכה הוקפארה בגודל לבה. . "שמשו נא כל רמש שד הולך "של ארבע רגל;ם! איה איפה ״ביניכם, היטב מעשיו כמוני 1 "כל איש!טע מדבישי "ימצא בו צוף נושם". כשמגע האיש את דבריה דקרא ויאמר אליה*. "למה תךבי ותדברי גבוה "ותפתח פה ותרחיבי לישון,