Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 123]

&i ( m ) «<s רשף מוקדו יגיע תוך חדרי לבבי, המתגעש וירגיע, ידנס ויתגאה. ישפל וימס,מההרגשה הנפלאה הזאת המדוה גיל ורעדה,עונג ובהלה.— T מי יראה זאת ובל יתלבש גאון, ובל יחדד ויתד ממקומו? — כ,ךץע שס הבונה התקיף קו ומשקולות במעשיו הנפלאים? מדוע תלה אן פלאותיו ומופתיו על פני כלה? ולמה שת במבנה התבל, העש המשכיל, הוא האדם לזחול בתוכה, בנדי להביט משתאה מחריש גהטבע הנורא? — הלא בעבור לבלי יהי לאדם עלה להכחיש מופתיה ולתת אמון אף בהבלתי מושג. הכי ימעטו פלאי’היוצר מפלאי היצירה וצאצאיה, אשד ידיו כוננו? אם יגיעו דברים כמוסים ונפלאים, מהבלתי כמוס ונפלא? יהי הנעלה הננ׳ת מושג לשכליני הבעל תכלית? יהי הבלתי נברא קל מהרה להשיג מהנברא? כל עוד שיתרבו פלאותיוביתד שאת נשים נהם אמונת אומן. אס נוכל להשיג עצמותו, אזי בל יהי אלהיס — או הוא לא אלהיס, או, אנחנו בל בני אדם, —אן־האלהיס יושג להאלהים — מה מרחק בלי מדה, גבול מאין חקר בינו ובין האדם! — באופן נפלא נזה בל ישכך חפן רוח המוקד, בלתי בדבר המסנסך אותו במבוכה נפלאה. באופן נפלא נזה, אין שוס דבר אמת וצדק, כאותו המשמים נפש מרשיו. — המחזה הנפלאה, אשד פס עיניך תחזינה, תאמת דברי, וכל כוכב ישלח אור נגה על האמונה. —י אם אך היית שומע מספרים הוד כוכבי שמיס אלה, פאר הדרם ויפעת זיוס, היית מוסת בשפק לבלי האמין כלה• אכן עתה, עיניך ראו ולא זר, וזה חזית תספדה, ני אמת נכון הדבר. — ך,אח, מה משיבת נפש ומחית רוח הוא השפעת מוסר השמים! אס המושל הגדול הראה לנו רבבות עולמות, היות ממעל להס הנץ נסאו ומלכותו בכל משלה, יערבו לבות שוכני חומר להכביד אזנס ולהשע עיניהם אף רגע מראות עדות צירים נאמנים כאלה? נזורה אחור ונפנה מהתבונן, מאין המה יבואו, ומה יבקשו להבין דעת ולהבין שמועה לטובתינו, ודרך תבונות יודיעונו? הלא אך זאת היא הסבה הנכונה להיות תפארת עוזם וסדר תקופתם נראים להאדס. — התעוררי נפשי הנכספת, דאי על כנפי ■הברק ושוטטי מצפונה לנגנה, ומקוטב לקוטב, מי יראה זאת ובל ישכיל ויבין מטרת תכליתם? מי יתבונן באלה ובלתי יודה ויתפלל לאלהיס, או, יכחיש מופתי השכל הנאמן, הגלויס והנראים? — האדם נשלח בתבל לדאות בעיניו ובלבבו יבין, ומדוע נתרומם נפשינו על כנפי החקירה הנשגבה, אם חוש הדאות ושכלו הפשוט יסבב לנו הדעה הנחוצה למנוחתינו בלי להג חכמה הרבה, יגיעתבשד? הטבע