Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 108]

zx! ( 107) *m "לא אחשבה לדעת זאת, עמל היא בעיני'. "את עצמותך להשיג קשתה יד שכלך, ואתה תתפלא כי אין סקל למעלליו? תגשש כעור באפילה, ותעוז להביע בעיניה כהות "לשמש? ידך קצרה מהבין מה שעיניך רואות, ואזניך שומעות, ולבך "מרגיש, ופספון לדעת תכליתמפעלותגדל דעה ושגיא כח? הלא עירם ,אתה, אין אתה יודע עד מה, ומדוע לא תתחבא מפני ה', מדוע לא הסתיר פניך מהביט אליו"? "אבל שא נא מדוע הדחוס, לא יעשה גם משפט צדק"? "אין שופט בצדק, אין ק ביושר ואימת כאל שדי". ״ אנא אל יחר אפך בי, אם אפונה ״? *דבר בלי מגור/ ואני אודיעך קושט אמדי אמת". *ועתה נאבדו הישרים והתמימים, למען יוסרו החטאים"?. קצר פ! יסתרו ויקיים היפוכו, הלימוד ממרוצת האדן, ועמידת השמם ושי5זאנשים נכת נפות רגלינו, היה אצל הראשונים לפי דעתם נהחלט 3לתי אפשר, ובכל זאת ע״פ עיון ותקירה, ועל פי נסיונות רנות גדולות ונאמנות ׳ נקבל הלימוד הזה, אשר היה עד עתה נגד התנונה לאמת נירור. ואס לפנים מתסרון הנסיון, וממולשת ההשכלה והתגוננות, וממיעוט העיון והתשוטטות נוזגוי הענמיס החסמים וצפונים נמסתוריית המר גזרו על אמיתיות שונות כי התה נלתי אפשר, גס עתה כזאת יוכל לארע לנו כאמיתיות האמונה, ולא נסמוך על תיונתנו אשר מהעדר ינלתה לחדור ולנא אל עצמות הונן המר תשפוט משפט מעוקל, ני השכל לא יתן תמיד האמת, והטעות והמנונה מצויה נו תדיר, לפיכן אין לסמוןעל עד חשוד נזה,,נאשרנתעה, אס נוציא התולדה המזוייפת והמקולקלת ני ח״ו איז אלקי' «התהפוכות והזרות הנראות נעולם השפל, אשר שכלנו חלם להצמדש ולאחדם עם חנמת העליון, נכה נואלנו ונחטא אס ממלחמת הרגשוהנו ומחשנותנו עם סודות האמונה — אשר מראיהן עמוק מן האור השי-לי — נשפילה ונדיח אותה לארן, ונשליכה ממנו ענותותיה גס פה אחזה שני משפטים, האדוד חזק, אשר יש ראיה על אמיתותו והשני חשך ולא נגה לו, והוא כי ננירור מודעת זאת, ני אלהי' חנם ונעל יכלת והקיך על כל והמר מאומת מצד העדאת אלן> עדים המחליטין ומעמידין אמיתותו, אנל זאת היא נלתי נרור, כי הממס הנראים לנו נלי סדרים המה נאמת נלתי מסודרים, נאשר החושים יחזו לנו מחזות שיא ומדוחים, וידיעותיו נשגנות מידיעתנו, ואן לו נגלה אמיתת העני!, לפיכן נודה, ני נלי ספק צדקו משפטיו, אן המה חון לנדרינו ושכלנו קצר ונלאה להשיגם, ני לא הונת נחקנו לדעת הכל, וכל מה דא״א לנרורי סמכינן ארונא ונאמר ני גוודאי איזה טונה טמונה זהנם / נאשר ני טונות העולם מרונות מהרעות. ’ '