Bikkūrē hā-'ittīm · 1831-01-01 · 1831 - תקצ״ב · p. [Seite 85]

»t ( 84 ) «-Ö פי תג ו ר ס. אחד משנעח יחנמ< יון. דורותיו וקורותץ, מעשיוומעלהו, חקיוותורותיו הניוניו ומדעיו; ןןן!חןה?יח.”ם , ומרדף זרעה לסת1: (תשלי י׳א נו״ו). זה מים לא מיד חזינו נפלאות’;מערין ארן׳ המכין לעמים מטנח׳, עמודי את הודיל מכסאותם׳ מכה עמים 3ע3דה נלתי שדה/ רודה נאף גויים , דדן> 3לי חשך, ועל מאורע צפון ידו הדה — TT ההפיק זממו? קתה גס נצ3ה אלומתו? אם עמדה ע3ולתו הנכריה? לא! אנדה תוחלתו ונצמו! מרגיז אלן מרעיש ממלכות חולש על גויים נגדע לאת וילך נתהו לא דיך. עמל הדה וילל און ובכוכו הב ין מדמה— לכן השליך-כזית נצתו ונפתו לא רעננה; גס שמו וזכרו יסוף , וכלא היה יהיה. אולם אוה3 נזו3 ושוחר אמת ותושיה נל ידע שדק, זורע צדקה יקצר חסד ׳ ודרכו 3ל יסוף מקל3 אלם ד3. גם שמך פיתגורס / יחיה לנצח 3ל יראה שחת , כי דורש טו3 היית, אמת חפצת נטוחויו ונסתוס הודעת חכמה. שמך יהי מהלל מדוד דוד׳ ולזרע יקום אגיד מעלליך הדנים. איש נשג3 העומד לנס עמים אליו גויס ידרושו׳ אף כי טמון נאת מי1 עוד ישתו מי חכמתו, נמו נדו3 ממשיו יסוכך נאנדתו על המק חוגג, ותקותאנוש תפרחנחנצלת כי נחזה מה עצמו האונים אשל השכי3 יוצר תנל 3ל33 ילוד אשה. אז נראה ונהרו עינינו, פחד ורמ3 לבנינו׳, ונפשינו תשמח אלי גיל ותעלוזנה כליותינו נאמרנו; גם זה אחינו נשדנו הוא ז! ־— אס