Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 164]

C ) «3 כי ידי אותו עשתה .ואנכי נפחתי חיים בו׳ - אמר ה׳ - ובדברם כה. והנה גם האדמה נגשת ותשא קולה ותפרוש כפיסי .ל♦ הוא מחיקי הילד גזלהי" אם כן אפוא לכו ונשאלה - אמר ה' - את השמים השמים אמרו: לכולכם ♦הי. באשר לכלכם חלק בו• הגותן רוח חיים בקרבו נשמתו במותו לך תה♦■ את אדמה תקחי גויתו. והיה לך אשר לקח לך י ואון; דאגה על עמלך. יעבדךגעד בוא חליפתו« עצת השמים היא קמת. ואדם, זה שמו קראו; לדאגה כל ימי צבאו׳ לה׳ במותו, ולאדמה« משלי קונסוציוס *) מש^ש הזמן ישעט שעט, לאט העתיד יצעד צעד, כחץ מקשת ההוה חלח ויעט׳ ממקומו העבר לא ימיש לעד י) נשך סי!1ערש ששרירי! רעש קוונ£«5'01