Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 153]

C 152 ) לא לעד ןאהבון׳ילא עד־עיולם *חוסו. ני♦ חיה ובהמה לעבוד אדם נבראת׳ « vA T •*; T״ . TT י•!י• בי כל־נכלא נברא אליו לכל♦ ישרת: בשור ♦לדה׳ י.עלה על צוארו מיוטהו׳ מתג עתן לסוס׳ בזאב ודוב ♦דהו׳ באליה ןלחם׳ מגיל .*בנה על־פיל; מפניו ♦הרדון ובאון לבם ♦שפיל. .על־כן אם־יאהבון׳ הנה אהבתם ותלה: לא־כן אך,בת אדם׳ תקוםיעד־עולם סלה. רחמי אב על־בנים לא ןם כביה ♦ובל׳ כל־מננאובולאנה איש אךבתו תיאכל. , עד זקנה׳ עד שיבה׳ עד אל־עמיו}אסף׳ לקמצים לקמצים!צבור זהב זוכסף; ויבלה את־ימיו למצוא פז ובנינים׳ לקצה אלץ ♦לף׳ לא ראו ראשונים; ולמען הלבות הון שינה ♦מנע מע:ן ׳ להם עצב ♦אכל׳ בשיר לא ןשתה יין; על־־הון יונה:לחץ גר יתום אלמנה׳ הנער לא יחון׳ לא ♦הדר הזקנה; -יבי ער ןךעך נרו טוב בניו לא יזניח׳ ■־ - ולעת: מןת ♦ישן אל טוב בניו ♦שניה. על אךני'שוא׳ אמנם׳ למה חבל זרעך תכ;ה׳ אם לא בהם מצאת מלגיועף? כ♦ איה אךבתף אם ~נל עשיר יהי׳ וירוישתך׳ עשרו׳ רק לו יגון ונד,♦? 'למה כסף תלחש׳ תרדוף אחר זהב׳