Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 150]

£»* ( »49 ) שיחות חכמי ישראל בדורות חדשות, •ו תורני»חד היטיב לעשיר כילי בהמליצו בעדו»צל שר גדול, וממנה נסבה לתורני טובה גדולהמאד, ונדבה רוח הכילי בפעם הזה ויואל לשקול לו שקלי זהב מחיר טובתו והתורני לא אבה לקחתם, כשמע זאתרבינו מוהרי׳ל לנדא דל ויאמר אל התורני בשחוק: ,לו לקחת הזהב מן הכילי כי עתה זכר את טובתך הגדולה מכרו הזהב הצר לו תמיד, ועתה ישכח גם את הטזבה• .2 .מי העמיקו יותר בהבמת הרפואה. אם הרופאים בעיר ממלכת וויען או הרופאים בפראג?׳ שאל הקיסר יוסף השני דל ׳ את החכם הרופא ר׳ יונה לבית ייטלש נ״ע*) בעמדו לפני הוד מלכותו: "השמש שואף זורח אל כל הארץ׳ אמנם קמים מידה בתקף ועז למקום הקרוב לה!״ *r- ענה הרופא בהשתחויה■ .3 איש אהד פא לחרב החכם ר זלמן קרוב רל ויאמר אליו כדברים האלה: רבי! הנה אני צריך לטובה גדולה ובידך לעשותה לי, לו יש את נפשך! "טובה קטנה אעשה לך׳ אבל לא טובה גדולה" השיב לו הרב -.ולמה כן"7 שאל הלו• .חלף טובה קטנה תשוב לי רעה קטנה׳ ועקב טובה גדולה תגמול לי רעה גדולה״ ענה הרב דל לעשיר עיין מולדו« ירא זמני זוזנס זיופי♦?מסויסם 1’i זסשדי «י הנעורים.