Bikkūrē hā-'ittīm · 1830-01-01 · 1830 - תקצ״א · p. [Seite 148]

»4 ( 147 ) אלמוךארגז נדנה אשר הזכרנו; ועל ד3ד אמת וענות צדק פד לוי אחרון לא יסוף זכרו מקר3 ל3 כל דורש טו3 ועושה חסד. גס נתן אלסים 3ל3 האיש היקר הזה לכונן 3ית מכסף הכליביס אשל קבץ. להחליק מ שש ו3ל (ליימואגד־אפאראטורמאשינע) ותשלם המלאכה זה ימיס לא כ3יריס לתפארת ולעזרה, וכל הכנסות ה3ית הזה המה לטונת 3ית החולים, וגדול כ3וד ה3ית הזה אשר נוסד על אדני צדקה וחסל. ו3ע!רת נדי3י העיר, ו3יגיעת נפש היקר מ' אליעזר, אשד לא ישקוט יומם ולילה להיות שוקד על עושי המלאכה, תגדל ותר3 מעשה הצדקה, פרי הע3ודה הזאת, להיות תרופה ומזור לכל איש דוי אשר נפל למשכ3 3לי תומך ועוזר. לא לנד 3ל3 האמללים אשר יושעו ויקומו מערש דוי, יהי׳ מלות שמו ונדנת לנו על העולם, ני גס נניהס אשר יולדו להם, דור שלשים ור3עיס יתנדכו 3ו, ויודיעו צדקתו 3שעל 3ת T דנים. גס הערים הקרונים והרחוקים ממנו יראו וכן יעשו• ויוסיפו חסד וצדקה נאדן, והיה ען החיים, פודה תרופה ומזור אשר נטעה ימין הנדיב הזה לתהלה נאדן, וישלח פארותיו עד למרחוק, ונצלו ימסיון כואבי עם ישראל, זאת נחלת עושה צדקה כי יעשה לו שם עולם לא יכרת, ומשכורתו תהי שלמה מאת שומר אושר לנעליו בהיכל קדשו, כי ישיב לו גמולו נראשו, ויש שכל אמת לפעלו מאת אלהי ישראל, אב הרחמים נוצר חסד לכל הארז. *«*«**»4.4.•»«*««««•fr** שיחות חכמי עמים מימים קרטונים. .1 שאלו התלמידים את סאקראט היוני: מדוע לא ראינו מעולם פניך רעים? ואמר״להם: בעבור כי לא היה לי. חפץ להיות דואג עליו, שיפקד ממני׳ ולא חשקתי לדבר. שיעצב לבי אודות מחסורו¬ .! אנשים רבים עמדו על דיאנניס בשבתו בחבית, ובתוכם איש עשיר אשר התל יהתל בו לאמור: אם תשבר החבית. » k מאין