Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 224]

!&♦ ( 151 ) ■W2 הזנונים דבש שפוף,עלי האדמה׳ הסית זבובים לעוף שמה׳ אף רגלם בדבש דבקה׳ ולשוב לא יכלו ♦ עתה ■ןועקו מר׳ כי נכזב השיבר׳ כי, במתק.זה אף מ^יאו הקבר׳ 1ובאנחה ויללה ימיהם עתה כלו! ׳ ־ }־ J T T . T T •י. T T \ V כן כל־תאוה ךעה חיש חיש תכלה שנות דוךשיה׳ ובקהל קלונם זקגלה. מהנ׳^ השופט והטשחד. השו׳ מדוע ת1ביל ש♦ לי ומנות? מדוע לי? הן לא ןךעו/י! המש׳ אין טוב כמוף תמיד שמעתי ׳ לכן אכבךף תת לף מתנות. השו' אם טוב אנכי׳ כאשר שמעת אתה׳ קחה איפא מתנותיף בן תשחיתני ^תה. נחום