Bikkūrē hā-'ittīm · 1829-01-01 · 1829 - תק״ץ · p. [Seite 200]

&* C m ) f@ לחזות שם?נועם יי׳ כין ש־ךפי אלוה, לקצור ברנה צדקות׳ יחיים זרעת; "" שם עעם לך חכלך< נחלתך ־שפרה, ' שם?צל אל< תתלונן נפשך תיקרה < אך נ?»שינו סלך קודר מעת כי נועת •י — אלתים שלתךעלי תפל׳ תשכנו לחניה,?חור מעם דירימך׳ קהך הגפיה׳ |חכמה ותבואה חננך. מנה אחת שפעתים; אף ברכך?עושר וכבוד, ברכך בגדולה, למופת לנוידרית׳ לאוצר נחמד וקוגולח; כלם בך התירכח»ישימך אלהים כאפרים!" יא הנדלת בא.ךץ תוישיה; תורה האדרת; כל פני תבל׳?זוהר חכמתך סאךת, לנתיבר/ינו העת אוד׳ יני להלינו1 אך מעת נאסף או.ךך׳ ונר חייך כ;ה; מעת נפשך חמהוךה׳ למעון שמים ש?ח; הה!’אף חישך אך אופל :כסו עינינו! — יב אם כל בית ישראל׳ ♦קוננו על מות אפףםי- (ך, בת פך א די! לשאת קנה כפלים. ה.ךב תאניה ואניח׳ קריה נאמנה! חי\ת :מים כבירים׳ לצפידת תפארה; עתה שדד ממך הנזר׳ תפאךתף הוסרה, או:ח! #כת כך א די! נהרת כאלמנה! בתוצף