Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 180]

I s* ( 178) «a ב14ם זרע רוגז שופט צדיק אלהים: עת!?קוד מעשיה??ד מעלליו ידין עליון; מעגל רגליכם?א תפלסו;וכל־דך5י5ם יכונו’לעד: לכו חזו מפעלות!ליד תאחז כמשפט יך?ם סלה: לפעמיו תח־־יכוךגל אשון־יכם לא ימעדו: הןךרכי־ אל חשק מנוער על־דלתו^יו שקד יום יום: כאיש חם יושב אוזלים בתיורת־אלחפץ מאד: ענה בדרך פיתו מעלם - למענן הקשיב חולת אלהים:?לב!מים רכב $ניות אל־ מזרח־שמש צךקו העיר: איצרורת דעתו שם מלא t]p3 זדזב חרוץ ך_עת עליון: לנפשו שוקזקה השיביע אור עד־1" כתוב יושר ך?רי אמת• והביו כמקרא?תורת אלו־,ים מפורש ושיום שכל: וה;ה עוד שב אלי ארצו כרם חמד $נ;ע ביאוריה: כאלקים על!?לי מ!ם ארז♦ ל?נון אשר?טע.בני אדם?תורת אלד,ים: ו!ךבה מאד מקנהו צאן ,נפשות אשר עשיה:?רועה טוב ירעה עדרו לא!מיש מתוך אוקלו:?ס?כי!_ער לא הלך לראות?אבי הנחל:?שוקים ברחובות לא נזטה רגל אעל?;ה'לארוב שים: בשפתיו לא נ.מעא עילה לא ד?ר און ומרמה חולת אמת ,יבקשו מפיהו’?י מלאך!: צבאות הוא: עי{יו וי!מיד"אל־!! ’נם־הוא הייציא מקשת רגליו: עת הוא נח?א ^לי־הכלים מלהלל את־שם קדשו: גיעזרהו אלות ממ.על והרים על־ אויביו ראש: קשית,הו?רכות לעד?רכות צדיק לראש משביר: בן דו?ם שמח שיבתו נבון הוא?כל משכיל־1! .יראת \\ היא אוןירו ראשית?ל־חכמתו: 3ןאלד\ם!שלם צדיק ישיב:גמול אל־ע?ךיו: שנותיו עמר ברצון בא ככלה אלי ק.?ר: בחר אלהים מעושר רב להכזתופך בהיכלו סלה:?מותו לא ל.קח קול אחריו לא רציה כבודו'וי/פארה עניים לעד: ו!ךא על*־ג?י־רוח על־כןפי הרוב ף־עויןז: על־כסא־אור מרום?מלך!שב אשר'?לשו עליו'אור עננו מושל: מדלק הע־יר לא!ירא עוד חשך אפל וצלמות:?או־ץ ח!ים ♦ודה לנצח.ישקה רוחו בנחלי־עננוינאםןז מנו