Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 163]

( 161 ) t«2 רק למצער היתה, 'ולפעמים על עיר קטנה אחת• אולם לא ארכו הימים, ועיר רבתי עם גרהןה מדון, לסבה מן הסבות, ונלחמה בעיר הקרובה לה, וכל דאלים גבר, ללכוד העיר ומלואה, ולהגדילבלכידה זאת תקפו וחילו' לכידה גררה לכידה׳ ובזמן קרוב התגדל הנוצה, והפיל אימתו על העמים מסביב, וכנחל שוטף!שטף!באגפיועיר וחבל; וידיו רב לו להגיע עיר בעיר, ככר בככר, ותרזי ממלכתו רחבה וחוקה וככה פרצה ממלכה נוצחת כפרץ מים ׳ ובקרב ימים מעטים היתה מחתה קרובה לכל ממלבה שכנה• ואולם לפעמים באו ממלכות קטנות בברית׳ בימי מצור ומצוק, והיו אגדה אחד וגוי אחד׳ לצאת ביום צרה לב אחד לקראת האויב. לשום מעצור לו, וגבול־1 ללכידותיו ׳׳ ושקר למים הזדונים.• ומנהג הנוצחים עם נכנעיהם, היה שונה כפי שנוי רוחם; ודרישת תועלתם• זה אמר: הנכנעים קנין חרבי המה! ודי להם אם נפשם למו לשלל• הונם ורכושם לי הוא׳ ובהם אעבוד, והיו חרם לעבדות עולם• וממעין נרפש זה יצאה יפרידת בני האדם לשני ראשים, לעבדים וחפשים* וזה הואיל לנהוג מנהג חדש: העביר את נכנעיו מארצם וגבולם, והביאם ארץ אחרת• ויש אשר אמר לנכנעיו: תנו כפר ופדיון נפש; או היו עבדי עולם! ואם תאבו ושמעתם לתת כפר ומס שנה בשנה, על מקומכם תשבו בשלום ובצל כנפי תלכו בחקותיכם מבלי כד1 שטנה• ויש אשר לא הוריד גסאתחמלרהמנצחמכסאו׳ כי &ם הניחו עליו כעתה כלפנים, אך היה למם עובד, ונהג את עמו כמצות הנוצח ורצונו• ויש.אשר שיקדמו להיטב עם נכנעיהם, לתת להם חק אחד וחרות אחרת כאל יתר בני משמעתם• ובגלל חחנינה הזאת קנו לב הנכנעים לאהבה את המכניע, ולהיות עם יתר עמיו גוי אחד, לעבדו שפם אחד תמימי דרך• וככה נוסדו ממלכות גדולות עדמאוד׳ ואולם לא במהרה אחרי ההפלגה, כי אם בכמה מאות שנה אחריה. יא l אחרי