Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 69]

SH ( 67 ) *3 גבולותיה באכזריות רומה, להרוג כל מוצאו מבלי לדזמלה, ולכן תמצא זכר סמכה' הזאת׳ הרבה מאוד כפי נביאי הקדש* י) רעש ומוט - ארץ׳ אדמת הקדש בעלת הרים׳ ועל חויז ימים שוכנת- ולכן תמוט פעמים רבות׳ תתחלחל ותנוע כשכור, ומוסדות הרריה ירגזון; אולם לעיר האלהים לא תאנה כמעט כל רעה׳ לעתות ברעש: ולכן יתגאד־ז* המשורר לאמור: אלהיט בקרבה,בל תמוט! ונביאי הקדש ברצותם להפליא מפלת ארץ מן הארצות׳ ולהגדיל פחדי שערוריה, ♦משחו הריסות הארץ ההיא, בהפרת סדריה בפרוע פרעות, בששר המליצה, לאמור: תרעש הארץ, והממלכה תתקלקל, כדבר בחיר הנביאים האחרונים, ונזיר אחיו החוזים: מעם ה׳ צב אורת תפקד ברעם וברעש וקוד1 גדוד־י, סופדת וסערה ולהב אש אוכלד־ז* וכן אמר ירמיד־ו: דאיתי ההרים והנם רועשים, וכל הגבעות התקלקלו־ ג> רעם ברד וגחד־יי אש• בימי הגשם (ימי ד־זחרף בגלילותינו) ר7פקד האדמה הזאת ברעם וקול גדול׳ ברד ונחלי אש׳ זרם מים כבירים, התבקעות ע3י מים׳ עים (?»*<$»׳;**): מין סער הנולד בהתפגשורת רוחות בעב מן העבים, עד אשר ימס ויתבקע; ובעיניו יאה הנוסע שאו עים כזה על ההר כרמל ׳ וגם מקרי הטבע אלה למשל בפי הנביאים י) מעזלחת הארבה* פקודת הארבה רעה עד מאוד על הארץ הקדושה• ובני הקדם יכנוהו בשם *כאות ה,* ובאמת יצא חוצץ כלו, כעם עצום ערוך מלחמה, וישמור מנהגי הצבא: לעת ערב יחנו וישבו לארץ לנוח ולהרגיע; והבוקר אור, שמש זרחה ונודד *יל אשר תשאם הרוח, אם לא יעצרם מרעה המקום י e להאריך