Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 63]

9» ( 6i ) 4«?תעצגו; אז גס אצני — אחרי כל,היום מרוב יגון ותלאה צפוגותי— 6נתי הניתה למען הנפש מענולת יומם, וקויתי מצוא עונג נין!רועות י השנה; אולם לשוא יחלתי! מעיני נדדה תנומה , ומנוחה מלנני. לעיונרת עצנ את מנוחתי הפריעו, נהעלותי עלי מחשנותי, ני אף עידני צעיר לימים, עודני ימים לא כנירים על החלד; ונכל זאת חנל, מ נפל לי נעמל אנוש ונגעי בני אדם, ורנת שנעה לה נפשי יגון ומכאונות, ו«י יודע מס עול יקרני לעתות תנאנה? לכן פחד פחדתי ויגורתי t ונמעט הוצאתי מפי מילין נגד שונן שמים, פתאום שעפי השיבוני לאמר: יי מלילה לאל עושה צדק ^ות משפט! לא למען השקות את האדם אן יי נוס חמתו נראהו עלי התנל! לא למען לק ללחום נגד חיל מנאונות יי יצרהו אלהיס 1 הלא גם שמחות אין קן גם הצלחה ואשר הפיל לו י! ננעימים? ופגעיו אשד לעתות ימצאוהו, אן למען המתיק לו שמחותיו יי נתנו אליו, לכן חלילה לך מד סרה עליו, אך דום והתחולל לו “!— אף אמנה מדי אלה רשפי תקוה הציתו נלנני, ומעט לחם אל נפשי «צאתי; נכלזאתלאנחה סערתלני, נחשנילדעתאיסא משנןההצלחה? 1«קום חאשר איהו? או איפא אמצא נתינה לנא אל מחוז חפצי ומגמת הצי? אן פתאום השנה נזדועותיה חנקתני, ורגע תמת כנפיה גסתדתי ואישן * כמעט נפלה תרדמה עלי עפעפי, נמעט התענג לגני נצועס מנוחתה, ואחלום חלום: והנה לנגדי דמות איש יפה עיניס אשד נתן אארו ימשוך אליו לננ רואיו, (ושמו תענוג החושי) ויאמר אלי נחלקת 'ם«תיו: נא צא עמדי! צעיר לימים! אצכיאונילך למקום הצלחה ומקום יאיטר אראך! כשמעי זאת נתוס לנ הלכתי אמריו, והניאני אל גנו «צחמד גן התענוגים מלא פדי נועם שמה הונילני אל נחל העמים והשמחות המשקה את הגן, וראיתי אנשי תאוה דנים על שפת הנמל הלזה יתהלכו, ומימיו ישתיון; אולם כאשד הוסיפו לשתות, כן גדל ’«אונס ולרוה נפשם נל יכלו; ואראה, כי שמחת נפשם אן כהרף עין יאחדיתה יעוד תוגה, יען ראיתי ני מ׳ השמחה לא טהורים הנמו, ני לגן התענוגים הזה ישטוף ים המכאובות, מימיו מי רוש, ומרורת 5«ניס בקרבי, ממנו יצאו נהרי נחלי דוש ולענה , פלגי נחם (DJcuc) יביעל נפש ־ המה יזדומו ויזולו עדי לנחל השמחות יבואו, אז מימיהם׳ זיידיי ימהלו, ונחמתם, חמת נחש, ימיתו נל שותמו* נראותי זאי* אמדתי