Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 23]

K2 ( וג ) SK הגאון אצל המלך להעביר את דוד בן זכאי ולפקוד את אחיו יאשי׳ בן זכאי לנשיא במקומו, ולא הצליחו פעילותיו, וישאר דוד על כנו, והוא הי׳ מוכרח להתחבא מפניו כשבע שנים 4)• בעת הרעה ההיא, בימים אשר ♦שב הגאון בודד ונפרד מחברת אנשים, היתה נפשו מתענגת במושכל־1™, ומשתעשעת בחברת המחברים אשר קדמוהו, כי ינק מצוק תכונתם, ומבאר חכמתם שתה גם השקה את בני ישראל בימים ההם כתב ספריו הרבים והיקרים 5) אשר כמוהם לא הי׳ עוד בישראל• כי מעט היו לפני ומנו אשר כתבו מחשבותם על לוח, למק ♦עמדו ימים רבים, ואם גם חיו איזה מחברים כבר בזמן הקודם, הנה לעינינו למוער מהם נשארו• 6)• ולהלאה נחשוב ספרי הגאון בפרט אחרי חלפו שבע שנים התאמץ איש נדיב, ושמו כשר בן אהרון לעשות שלזם בינו ובין דג* ויבצע את מחשבותיו• וביום תענית אסתר כרתו שניהם ברית בכית כשר• ויפילו גורלות מי מהם יאכל אצל חברו סעודת פורים, ויפול הגורל על רב סעד♦'* ויאכל על שלחן הנשיא וישמח עמו ימי הפורים ולאחריהם שני ♦מים 7)• אכן כפי הנראה. מעת המחלוקת עם דוד ואולי גם ממריבות אחרות עם כופרים וקראים, עצבונו הכה שורש בלבו ולא סר עוד ממנו 8)• ויחי רק כחמשה שנים אחרי כן, ויגוע ויאסק אל עמיו בן המשים שנה לדאבון נפש כל גדולי ישראל וחכמיהם• ובשגם הכד. כשוט לשונו הרבה אנשים אשר לא ישרודעותם בעיניו, ייחשבם למשוגעים וכסילים 9) בכל זאת נשאר זכרו אחרי מותו לברכה בפי כל נבונים ויריאים, אק אם לא כמוהו יחשובו, ויבחרו באשר מאס 0°• וכבר היו בימיו הילקים על העוסק בחכמות ובפלסופיא והוא לא הביט אליהם והגה בהן הרבה, יען היתה יראתו קודמת לחכמתו ״)• וגם החכם הגדול הראב״ע קוראהו ראש המדברים בכל מקום *י)• טובותיו אשר עשה לישראה' הנם כתובים על ספר הנלוי ועל אגרת ר׳ דוסא בנו 3י) שכתב לר׳ חסדא♦ הנשיא בר׳ ♦צחק בן שפרוט מארץ ספרד