Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1828 - תקפ״ט
- Date
- 1828-01-01
- Page
- [Seite 20] (sequence 20)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 63% known words query
- IRI
…/4782723-4784825--2122-4784846- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
c »8 ) והנח קליאי ופקודי העדה פל ק״ק מנטובס יע׳א הודיעו במרלעא ונלוזא קלי אל כל אנשי חסד, כי מי שנודד אל מסעד הנית ובל ימעיט מתת ידו ממאה ליפרין מפגע אווס״טדי׳יאה פרס התהלכו 3ארן החיים, וגס אס יתנו 3עדו יורשיו ויוצאי חלליו, יזכר שמו לפו3ה 3יוס צוס האדיר על ידי נוסח פלטי המתוקן לכו, ולכל מי שנודד בחייו'סכום הניל יכת3 שמו באר על לוח הנתון אל פוך ה3ית, ולכל איש אשר ירחיב מתן ידו על שני אלפים ליטרין כנ״ל, יק3עו לו בפוך בית מחסה לאביונים אבן שיש לזכרון, ויכתבו שמה איש על שמו פתוחי ,מותם על אשר הפליא והגדיל עושה כאלה, ולא ישכח לדור דודם־ מעתה, קולא יקל! אציגה נא לפניך את נוסח של זכרון נשמות ומשיב נפש, אשר תיקן ועשה אחד מפקידי וקריאי עדת ישראל של ק׳קמנטובה,והוא החכם ונכון דבר, הרופא כמ״רשמואל חי מלאוולטה ה׳י, והוא הניא לנו ג“ נ הקדמתנו זאת אשר ראו עיניך 'עתרת שלום ומנוחת חשקט אל נפשות אחינו ו<י ישראל סל ק׳ק מנטונה יע׳א חסר *Scv■ לגוס הניחו אחריהם נרכס לרומם אח ה3ית אשר גנו למחסה ולמסתור לא3יו«י עמם יסודתו 3ל ימונו, ותפלה לאל חי על כל התיים אנפי 3ריתנו תגישי מנחה 3צלקה אל לפנת ה3ית ה' עליהם יחיו יז׳יי׳א פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום נננוד סהליס קי'3 v' משיב נפש אשי מסעם ראשי קריאי עדת ישראל ק״ק מנגוווה נתן (אוק על כל 3תי כנסיות להזכיר לפני ה' ניוס צום כפור מימים ימימה את נפשות האנסים והנשים שכנר מתו אשר נד3 לנס אותם לתת תרומת מתנה אל 3ית מחסה לאביונים ו3ל המעינוו מתת ידם ממאה ליטרים מט3ע אווסע׳ריאה , והחזן ננועס קולו וספר תורה 3זרועו יזכרם לטונה נגד קהל ישראל אחר קריאת התור® של תפלת שחרית טרם יחזירוהו נהיכל ה'•’ וכר, יאמן: אנא אל עליון, שוכן שמיס, הלא עיניך פקוחות על כל מצעדי בני אדם ועלילותיהם, ולפניך נגלו מצפוני מחשבותס אתה יודע ני מלבד צזסקנו להקים את מצות מלכנו ושדו, אשר נתת כזאת בלבם להיטיב עמנו, גס אמנה אהבת החסד והחנינה סעידה את רוחנו והחזיקה את ידינו לכונן את הבית הגדול בית מחסה לאביונים ומעון מינוך אל נערי בני ישראל ללמד נו מלאכת חרש ומושב, לנעבור יהיה מעוז לאחינו האביון ביום צר לו, ולמען ילמדו צאצאי עדת ישודון אשד אחזום חבלי עוני להתחנך על פי דלכס בכל מלאכת ענודה, לעשות להם שם ולטו^ להם כל הימים ־ ♦הי נועם 0׳ אלהינו עלינו לתת לנו עוז ותעצומות להיות ננל עת לעזרת מחינו האמללים נאשד עם לבבנו ■ והנה