Mannheim
Compact Memory

Bikkūrē hā-'ittīm · 1828-01-01 · 1828 - תקפ״ט · p. [Seite 8]

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bikkūrē hā-'ittīm
Volume
1828 - תקפ״ט
Date
1828-01-01
Page
[Seite 8] (sequence 8)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal volume
OCR quality
64% known words query
IRI
…/4782723-4784825--2110-4784834
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

תנועת הבהרות הכהות הפראות 3ו ־ כמות השמש נירא מאד באשי היא גלול מן סארן 1448000 פעמיס, הקיפו 610000 פרסאות, קטרו 194000 פרסאות, שטחו 118140000000 פרסאות מרובעות וגופי 363800 פעמים יותרpהכדורהארצי־ ממנו יוצאים קרבי האוד ורצים במהירות כ׳־כ גדול עד שבכל רגע (שהוא סלק אחד 3600 p בשעה) הס רצים 41000 פרסאות ומשפיעים!יו זהדס על תשעה ועשרים גופים עכורים אשר אחל עשר מהם הולכים סביבות השמש ושמונה עשר מהם יותר קטנים סובבים את הגדולים, ואלו הן נפי סדרם: כוכב (Mercurius) היותר קרוב אל השמש באשר אינו רחוק ממנו כ׳א 8000000 פרסאות הוא ששה עקד פעמים יותר קטן מהאדן ועושה סיבובו בפ׳חימיס• נוגה (Venus) מרחקו מן השמש 15000000 פרסאות, זמן סיבובו לניב ימים, והוא עשרה פעמים יותר קטן מהאק־ נדור הארץ (Terra) רחוק מן השמק 21000000 פרסאות #) וזמן סינונו את השמש הוא שס״ה ימים ואיזה שעות ועושה בכל יום מהלך 355000 פרסאות והולך סביב מרכזו פעס אמת בכל נ״ד שעות־ הירח מסבב את האדן פעם אחת במשךב׳ט ימים וי״ב שעות ומדסקו מן האק 51600 פרסאות, קוטר הירח קטן מקוטר סאק על שערך הראשון אל השני כמו ל״ז אל מאה ־ מאדים (Mars) עושה מסילתו ׳ סביב השמש נמשך שנה אמת ושכ׳בימיס, מרחקו מן השמש 32000000 פרסאות והאדן גדולה ממנו ששה פעמים ־ מהלאה לכוכב מאדים נתגלה נדור הזה לעיפי התוכניים **) כוכב חדש קראו אותו צירים (Ceres) ההולך סביב השמש נמשך ך שנים ושבעה חדשים ומרמקו מן השמש 58000000 פרסאות־ אמרי כן התודעו אליהם עול שלשה כוכבי לכת הנקראיםפאלאס (Palas), יעא(Juno), וועסטא(Vesta) ***) אשר גדלס ומרחקם מן השמש דומה אל הראשון שנתגלה־ במרחק רב יותר מאלה הולך צדק (Jupiter) סביב השמש נמשך י־א קנים ושי׳ל ' י ימים *) ההמון יממה איך נוכל לדעה המרתקים הנדולים האלה, אך החשבון מיוסד על הנסיון הזה: אם יביע אדם אל היווז בהיותו נמלי השמיס למעלה מן קוקוו ממש, ובאותו רגע עצתו יניע אום אמי יאוק ממנו אל הירם בהיותו באופק הראיה (Horizon) , הנה שני קוי הראות היוצאים מעמי שניהם ונפגשים יתד בירח יעזו זוית אחת אשר נשי כללי חכמת המדידה נונל לדננת?מה מעלות יש נו " והזוית הזה נקרא זוית שינוי המואס (ParallaxU) ולערך הירח יש לו שיעור מעלה אחת בקירוב מעתה אם המביע הראשון ידמה במתשנתו היות קו געוי ממרכז האp דרך נקודה מעמדו עד מקום הירח, והתניע סשני יעשה קו במחשבתו ממקום מושבו עד הירת ועוד קו אתר ממקום מושבו עד מרכז האין, יעשו נ' הקוי® האלה תשולש נעל זוית גצנת, אשר «1 אנו מכירים הצלע הקען שהוא ת1י קוער הארן ׳ גס אנו מכירים זוית שינוי התראה כמו שאמרנו, ועוד הזוית הנצב שהוא תשעים מעלות, ועל פי שלשת הידיעות האלה נכיר כל שאר תלקי המשולש , ונפרע הצלע המורה מרחק הירת מן האק **ז התוכן(Piaiu) היה הראשון שואה אותו ושנת סהקס׳^א נעיר *+*) (phlrts) נתגלה ע׳י התוכן Olbers בשנת החקס״ב, (יוגלו) ע״י התוכן Uarding בשנת התקס״ד, (וועסשלן) ע׳יי התיכן *Olbrr’ הנ״ל בשנת התקס״ז

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.