Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 269]

©fr ( 68ן ) HS הציד והרחם והיונה "על מה אנחנו ♦ושבים? הבט את הצר שמח, "שם מכונן חצו על ♦תר׳ ננוסה ,(אל נמית* * מהר המלט! ועל נפשזף חוסה"♦ ככה דבר באזני היונה הרחמה *) ♦ ז f; ז י■ TtTT ותצחק היונה לאמיר: הזה הוא צרנו? "מושך חצו מקשת דרוכה הל׳א תראהו? "אחור הלא הוא משיבו׳ ואיך עלינו יורהו? .לא כן׳ האיש טיוב וישר איננו עמד •*) י פתאום בא החץ מעופף בעוף השמים׳ :וךזנה היונה התיפחה׳ ותפרש כנפיה .על הארץ,מתרוחצה ומתבוססה ירמיה; s I v t t ד r ״ ■ : t : ז t v י תע־־־והתמה נגזךה מארץ החיים * ככה תעצור הרישעה עלי מישחתה רגע ׳ למען הכאות במה ונבון׳ להוסיף כאב (נגעי׳ י צוף דבש אמרי רשע בתוכם טמונה חרבהו׳ לצודד נפשות שאננות לפיוי־חות׳ פתאום להרע: .***) חץ שחוט לשונו׳ מדמה דיבר, בפיו את רע ״ שלום;חיר ׳ ובקרבו;שים ארבהו'״ ♦?ייש היימואטה ׳ _ מלך *) נה״א הנוסשא והנגיגה «לעיל, וכן סוא נסרי ואס, ולא נדעח נעל שפיו אידי שאמר שהם ג׳ «שקלים **) מלשון, ויהי ערן שמואל א/ נ״גן• VI ***) פסוק הוא נירמי׳ <ו׳ בשנוי לשון חעגו נפי אשר גצרכתי לשווי מספר ההיועוא *,