Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 257]

gM ( a.56 ) 4« כל קורות,ימינו׳ את גדלה :נירו ואת ל?מת חכמינו ׳ יעטובמעיל להלה׳ רול חן על שפתם, לאבי עד אני תפלה כי יצליח מגמתם♦ י *. * :-דד דיר זאסושטש מנרעסלויא ’ 1 44444444 4 444444 4 •4444 ♦5•♦♦♦♦♦,fr■י♦ •4 ♦ ■4 •4 4• ■4 •44• <■$ ■> ־ החמור ושלשה אדוניו(נאך ר״״זער) אכל אניון ראה למות לפניו, ) ןןקרא לו את שלשה בניו ׳’ ויאסור אהה! לא תנחלו אחרי מותי, אך החמור הזה אישר החיה אותי,!רדה כךצוניו איש יומו בחמורו, אבן בל ♦שפח תת לו די מחסורו* במותו לקח לו הבכור חמור אביהן , T ** * - I - T; \לא נתן כיום להוא טלך לפיהו,?אמרו ן־שבר מחר בבית אחי רעביונו׳ דךדה ביו!.יכהו• בחלונו - ממחרת לקח השני ירושתו׳ עיף היהרןהו בחמתו׳ לאמר! אחי מלא במקפא בטנהו, לכן ♦תענה היום בצום ננשהו♦ ד^עיר אפרו א.כל נטיוביומי.□ ׳ י ילא