Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 248]

Z3* ( 247 ) כלותם תה♦ לך #ל אמונתי להזכרת׳ וען־תתי(לא?מעל נפש) תהי?ו!שךת? דמימיתדרושי? אמרי! 5“ י; •;״ אסתר הנח לי איש ישע! לא מנוגד כמוך!קו ישראל ישע. קנא אלהינו נוקם נקמת עבדיו,?בר הכין לך?לס ומאבני משפט בידיו ♦ עד מהרה יודיעך מה חרץ עליך׳ גון מיו״מו כי בא! הורד שחת'גךלך. הני1 אמנם! נורא צורכם רב וץעיר;/ראוהו?־ אךהירצה כי משנאיו נצח,ישנאוהו? באה עת מעתי רהבי עמל ותאונים. המן עז לב פיו!אלצהו לדבריתחנונים♦ (מפל על מטת אשמי לרגליה) לינל!ך אפול אשביעך בישליום אח:ך, אף לשלום דדך הזקן מר קרוביך. השקיטי אף מלך חמת לביו הךגיעי׳ את'!ףבך הטיב♦ אויב דכא הושיע♦! שיחת ו הקודמים אחשוהש אחשודוש?!ח זאת? העז בליעל לשלוח ךךז;דהו. חנם לכבוש את המלכה;שים לבהו? מה נבעתצורר! כחשך!ענה בפניך׳ לי צךקו■ אבןרי אסתר תעידנה עיניך ♦