Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 244]

43 ) *S ג ) m?־תאום מחללי אךם תמלא הארץ* ובישם מישל יישר אוהב לאמיו נלמ1׳ T ( T t { •» TT “ ••5 ♦שמיד ביוגד נכרי עם רב!;!קור שרשמו, פה בהיכל איש נזקמה תיאכל עבדיך. — ומה פשע ברא'עלינו דובר שקרים? אם במר;נו עוררנו מלח^ה בשערים? או נויספנו על שיווין? ללחום במערכה ז היש סבל♦ עול כמונו ב:כל הממלכה? נוי נגוע עתים רבים, מכה ומענה׳ במגרים פלישת ובבל רעה לו’ר/אנה♦ לומד לסבול מעמים כעס ומכזבים, על ראש פנת אמונתו רבו לו או!בים♦ כ♦ תכונת חלד ותאריו.יפריד מאלהים < מכל חיש בשר ♦שגיב נכה מגבהים ♦ אחד יחיד בלי תבנית זוגשם.’תישבהו, ככה הורהו' כבר מאז משה נביאהו ♦ יראה נם קלב עמוק אך לא בעימם,;ישמע גם כחש לבב אך לא באןנ;ם זעמים האמן זאת בל יאבו אף בל יועלו', נמצא בלי תאר גשם מהבין ניואלו. כלם;עשו למו ימות אלתם בידיתם׳ וישנאו;שראל כי לא נמנה בין מכבךיהם* כי'לא נעביוד תמונות כמיולום הלנו חמה« זאת לבד היתה להם מקור כל משטמה. בנוספות אחרי כן חלו עור ידים, י * T I t זז ו מע;ן צר ראשית מדון חיה לשמף מ;ם ♦ כמו הרבו למיו פקודות למעין הרחיקנו׳ Q *