Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 242]

3» ( 241 ) לא בהגות רעיוני שוא והבל הנהו. השמו מעשיו גדולים מחשבותיו עמוקים, חנון הוא שמע .ישמע צעקת עשוקים. לצדקת משפטו בג♦ תמותה כזלם נשתוו, לפני כקאו עם ומלך יחד ♦קוו.?מבצרי ערים!תקלס למשחק לו ממלכות, רגע באפו מטו מדינות לאין נהפכות. עם ישראל לאלהים אחרים דרשו, י■ י ן T »» t־t לאום ומושל ביום אחד מארצם גורשו ♦ T T T %■ :; ־־ בידי הכשרים שודדיהם לבבל גדדו, תחת כי ’באלחים צור ישועתם בגדו. , אולם למען שלם גמולות גם לשוננו , בחר בכוריש איש חבצו לנקום מאו;בנו< ממזרח העידהו לכבודו בראהו, ♦ ן־ TT» :• T M הוד רעמו הלבישהו ובשמו קראהו ♦ לגדע?ריחי בחל ודלתותגחושה לשבר,׳;תן לפניו גוים;ועל מלכיהם.♦תגבר. ־ ’קנא לשוממות ארצנו חרפת;ירושלים, בת בבל שלמה לו דמעותינו כפלים♦ חסדי אלחים הכיר השמיעם בכל מדינה( על;שרון שם עין נתן למו חנינה♦ . ןית אל חשיב על כנה.עם כל מיועדיהו, מעפר הקים חךבות היכל חרש,יסודהו * אך משריש נחמד זה;צא נטע.רעל׳ חדל הבנין כי שמע לאנשי בל!על. אל!שרון תוכן עלילות חיש השבית שלומו׳ כל ביתו הברית ויושב אותך במקומו ♦ י, טז Q הוי