Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 226]

9* im) שיחה ג אהשומש חרבונה אחשורוש מה אמו? 3שכחו מני המגרים :וועתם ׳ אבד כבר זכרם מלב♦ ו:רוע מגמתם. רבות נבהלת* זנת שמויתם ליפני נקראו י התחדדו התמונות כמו נגד עיני באו ♦ וכמו תחזינה עתה מה היה אחריתם,; v חי *•* ץ ־״ t t “ tt - t איך נפישותם"לשמת עונו על תבליתם י אולם עבד נאמן אשר עינו חךרה׳ עד פנימת הקשר וסתרו רוחו"חקרה* * :* ־ v I v ן : ▼ t f t האיש אשר הראני חרבם עלי שנונה׳ f * ך T; “ T T : ** » : V V חכמתו מלטה משחת מלך ומתנה. הנעשה לוי«קר מחיר אמונתו ביום רעה* ד ״,ל, m •; |t: T %; ד v חרמנה הובמח לו רב משכורת יותר לא אדעה. אחשוווש א♦ לך מלך! נשיה מאת לאשמה נחשבת, מנת מושל רב נפשו ב_ים עשקים שוכבת. מדאגות אין מקפד שעיפיוכה:וכה ינועו׳ בל היום עיניו ולבו לחדשות יגיעו ♦ T - ♦יו־ :״ - ך T ־• העתיד יער לו החוח יחרילחו. אך חיש מכיקים עף העבר מעיניהו ♦ לב אדם יחלו פני עד בוש בי יפערו ׳ * tt * ־ ז - - •:־ו חפצם לבד יבקשו• טובתם בל עת ישחרו* אך אין נס אחד רוחו נאמנה אלינו׳ ז יזשים לבו לשלום ארץ ידרוש שלומנו * לסזכירנו קל נשבח' מפועלי טיוב וערק׳ י טו p אך