Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 209]

«€♦ ( 508 ) שלח עז;רך לאשר בשמן; לבד יתהללו, ♦חפרו גויס משברם בפקלםיחוללו—!אני צעירת אמהותיך גתונהיבימהם, ♦דעת איבה שנאתי המון חגיהם ♦ .קצת♦ בממסכם וישלחנם נפשי גועלת, אף לאיגבה לבי’כי הושמתי למושלת. כל כבוד וגדולה.יחנו לי ופל תפארת, גם עדיי מלבושי תכריך זהב ועטרת♦ נבזים המה בעיני בקרב לב♦ אמאסם, : י• TSV VI V* T; T•• בדד כ♦ אשאר בעקב רגלי ארמסם. T V T T ־1־1 “; ״ T X V תחתיהם אבחר לבוש שק ואפר על שעהתי ומהמ׳ת נפשי מנוח אמצא בךמע־ותי. ’ למלא רצונך אלתי מעוך♦ רדפתי, י עת לעשות מאומה כעד עמךיתמיד נכספתי* עוהה כי באה לחפצך הננייהולכת׳ אל כס איש נורא לא כרתן רגלי דורכת ♦ אנא!.ישר מסלותי ופעמי הצליחה׳ י השקט שאון לביו וגלי המתיו השביחה. סיועה וסער,ים נגרש בידך נתנו'׳* עתותי ך_ע'ש ודממה אתך נצפנו. המתק מענה לשוני וחן שפתי" לטוב ♦טהו* אפו אךג*יע על צרינו אה?כהו♦ י שיחה ב לסתי סמוכה על מיכל וארגעה נערותיה נושאת שולי עליה יורלתממללה אל היזצל י מתקלג אל פתח גית המלך ותעמוד שמה *