Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 196]

( 196 ) על ידי הנרפים יסד פנות תקותו׳ אל ♦ד פקידי המלך נלקחה אהובתה צעירה אני ועומק מהאבות לא ידעתי׳?לי שאול וכלי התחכם בק'ול ראשים שמעתי. , באתי הנה׳ אך עמי וארצי עוד החלמתי ׳ אולם מאשר הזיתי פה'רבות נפעמתי. ׳ רבו תחבולות כל נערה על דבר העמרת׳ " אך לי ♦אתה המעורה “ כל עלמה אומרת י ״ I י T T T ״ V V T:* T T J זאת תתפאר ביקר משפחתה ואבותיה, זאת?!פיח תתנאה׳ וזאת מפי רקמותיה. מן נשים כאלה מה יתרון לעיעות♦ ׳ אל אל שמתי עיני אליו נשפכו דמעותי ♦ לבוא לבניי המלך משריו נקראהי, כלב הומה תקוה ופחד לעיניו נראתי. לב מלכים מדאלהים, אל חכעיו!מהו׳ שופך בוז על גאים ואת דכא מישכנהו. הוא תכן רוחו מ חסד לפניו נשאתי׳ ובין עלמות אין מקפד לבך* חן נמצאתי. משתאהמחריש סר מןלן לראותני, צהלו פניו ליי, והאל חפץ להעלותני. ♦י הוי גבירהז“"אמר ובנזרו הכתימי׳ מ• 5•• - t t j ••׳זי באמרי נועם אז אהבתיו ל♦ השמיעני. ולמען דעת זאת גם כל עמי ארציותיו׳ ־ הרבה משיאת לשריו" והנתר, למרינותיו. ג T ׳• * ״ 5 t T * ד T : X T כל איש שמח אך אנכי לברי נעצבת׳ ללב* אמרתי׳ אסתר בראש ארמון;עבת* יעל ג