Bikkūrē hā-'ittīm · 1827-01-01 · 1827 - תקפ״ח · p. [Seite 188]

( 7»ו C *& הדנה מקראות cp« ההגנה . ואס בלשון זאת נוסיף עול מלות חדות יהי' דברינו נלנדי הספד החתוס ולכן האמנתי כי אדני אשרענ״פ אצלה נכון מאל מאמר החנם הנולע "הקל שנלשון הננל שנלשון* וגס על החרוזים השקולים שמתי עין, שנלס מתאימים נשתי אותיות עס שתי נקולות שוות נסופס, ושנלה אין נהם, ולדוג נמצאו גם שלש אותיות שוות וניחול אצל החדוזיס הנמים דק על מוייס נמו חמדתי. פקודתי. כי נלעלי זה לא יהי' החלח נס חנמה ולא מלאנה שנל המדים שקולים הס נסופם י ועשיתים כלס נעלי י״ג תנועות שהם היותר נכונים לכלול מאמר שלם והמה האמצעיים נין אדוניס וקצרים ׳ לגל נמקומת שהעני? יתנשא ויתרומם נמו נש ירי מקהלות׳ או ני לחשי לנג יאיצון וילחקון איש את אחיו נמו ננשודת הגז^ה על ישראל וכדומה׳ אז יתקצרו כפעם נפעם לעשר ושמנה גם לחמשה מנועות / ואחל כל אלה חשנמי אך למותר לנקש עול לקורא נל יכלול לנלי , מחנדת זאת נלנלי תינזלאות הנמאסים לרז״ל, ני אם משכיל יסר הוא עין מעצמו נמה רחקו אלה מאלה ־ הם אסרו רק לנרי התולים ולעג שאין לנפש מהם שוס תועלת׳ ולפעמים היו מלעיגיסעל ישראל נמו שנמצא דוגמא מהם נמללש אינה ומכניסים את החומוס שלהם נתיטראות וגו׳ או נתי צחוק שהיו מיועדים אצל הרומיים לגדות שם אנשי׳ הנדונים למות ׳ עם חיות דעות ׳ והעם רואים ושמחים לאנזדיות גדולות גאלה, ונמר. אלפים מישראל הרגטיטוסעל לדך זה נשונומננושת ירושלים (יוסיפין לרומיים מלחמת היהודים ספר ז' פרק ו' ח')• ומפולש מצאתי נאנות לד"נ (סוף פ' נ״א) ד״מ אומי ונמושנ לצים לא ישנ אלו תיטדאות של לצים שנהס דנים דיני נפשות להמית ע״נ־ לא נן אמדי לעת היוצאי' מן הל3 מננסים ללג ונסדןז אם יפיצו אוי על הנתונים ולא השס הוא העיקר אלא הענין ונושא המאמר ולו רציתי לרנד תזה גהלחנה׳ ולהוסיף עול לאיות ע״ז היי הענין ארון מאוד׳ <שאר לי עוד להסיר מעלי נל שמן ומעמסה אודות איזה לגרים אשל אולי יתראו לקצת קוראים נחסמנות נתחלת ההשקפה והם י א ׳ אע״פ שאמשולוש נודע נתלמול ומדרשים לרשע גמור ושונא ישראל הנה ננר התירו להם נעלי הפשט לפעמים לסור מללן נעלי אגדה, וענ״פ לא סי׳ נראה אצלנו מלרן המוסד לרנד מתנו פה נמו מאיש נליעל ׳ שנל השיחות נהיו נחצר המלך ונהינלו כלו אומד כגול ׳ וניחול ,לא יתנן נזאת נפי אסתר אהונתו חלג י אולם יתראה ממשך השיחות שספנפן