Bikkūrē hā-'ittīm
- Journal
- Bikkūrē hā-'ittīm
- Volume
- 1826 - תקפ״ז
- Date
- 1826-01-01
- Page
- [Seite 261] (sequence 261)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 53% known words query
- IRI
…/4782723-4784205--1743-4784467- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
£>♦ ( 50 ) *O וילך האיש פס מבלו אכלראקלרס לאפליקא לגור סם מולם ימים, ויהי נאשר יסר אדוניו אופו שמה יום יוה, ויענהו בסנלותיו, וילאה הענן לנסוא ויצלח מפניו לגול באשר ימצא ובנסעו יום או יומיס נחום היום 3איז ציה ופרצה. מלצלוחרנה, ויתעלן• וישב במערה לחסות מחום השמש ולהנפש שם על ני >נוא השמש ואחל ילל לדרכו , ויהי 3שנתו במעיה, וינוא אליו כפיל אליות והוא צולע על לגליו, שואג ונוהם וימן 33ני את קולו, ויליסאת רגלו ויניחהו בחיק האיש, לאמור(ט): רפא נא ליI מיל אחזה ורעדה את האיש, ואימות מות נפלו עליו, 3ראותו הארי הולל וקרו3 אליו, אך כאשל הקריב ועמל ממולו כאיש נגוע ותוכה ונג3ל אין איל, ותמי רומו, ויקח הרגל צילו וירא, ומתחת נפת רגלו כפיס מען תקויג, ועל שפתו לס ומנה טליה, וימהר, האיש ויחליז העז ייייז העריה ממנה ויחבשו נפי נח ילו, ותחי׳-וכאשר ראה האליה ני עלתה ארוכה, ונרפא המנה, וישמח לקראת האיש מאוד, ויורהו 3לרכים שונים ני ל33ו שלם עמו, ור3 תולות לו ■ממנו על חסדו ועו3ו, וני נפשו אותה מאוד לשנת יחל כרעים ואהובים• ויואל האיש לש3מ עם האריה כמשלש שנים, וצכל יום ויום כאשר שב האליה מצילו, וימן לפני האיש לאכול ממיע3 הציד, ואת כמבזה אגל האריה׳ ומקץ שלש שנים ויכסוף אכדראקליס לאלן מולדתו׳ ויאמר בלבו מה לי פה 3חגרת האליה ופליז החיות, ולהסמר מנגל עיני בני האלם, אלכה נא ואשובה למקומי ואלן מוללתי, כי אלנו לי הימים פה, וחמת אלוני שנכה, ושכח את אשל עשיתי, והמעל אשל מעלתי לא יזכור עוד ויקם האיש לעת צאת האריה לטרון׳, וישא את לגליו ללכת לאלצו ויבוא על לפני שעל העיר רומא• טלם יקרב, מצאוהו שומרי החמות ויכירוהו, ויביאוהו אל אלוניו לדעת מה יצו עליו, ומה יעשה לו• ונראות אלונו אותו, וימלא עליו חמה וקצף גדול, ויצו עליו לאמור תנו אותו בשחוק החיות (י), למות שם, ויעשו כן־ והכה בתוך סבאיס לשחות• _ היה (ט) מלת לאפיו פרושו ותרגומו לפעמים 3ל*א דאז זא פיל הייסט, או, יי)ז זא פיל הייסען זאלל• (י) לפנים היקה זאת 3רומא לתעגוגות אגשים, האסיפו יחד 3מקום גדול וריייא ידים אשרלותומהמס3י3, מיות קטנות עם גדולות ממינים פונים והשונאים זה לזה, לעוון מל־ומהוקר3 ולהלתסאיש עםרעהו, ואשה עם לעותה, גם הע3דיס המורדים 3אדוניהס, או ני יהיה 3הס תטא משפט מום, מסלו לשייויז הזה למות שס, והמלך והשלים יושניס על כסאות נעליות מרומים <1מע׳ המומה , וכל העם עומדים לפניו, לראות 3נועס מלתמתם, ולשמות 3ה® והעתקתי(טהייגעפענט) 3ל"הק שחוק המיות ע״ד הנתן3 יקומו גא ה־עיים ׳ וישחקו ־ שמואל, 3׳ ,י 3׳ , י״ד