Bikkūrē hā-'ittīm · 1826-01-01 · 1826 - תקפ״ז · p. [Seite 200]

נעלים ושינלו, כלומד, לא את הנל יצודו מחת יל פרעה׳ ני גם יניחו אגל געריס« ושמרוהו לצורך 3ני העיד ויונן גס נן מפני מה נמוג ויקוצו את כל אנל , ויצ3לו 3ל, ונ? ויקגן את נל אכל, ויצנול יוסף נד; הזניד האנל אצליהקיגון, והנד אצל הציבור 5 וזה טעמו ־ דאה יוסף וחכמתו ׳ שאין ראוי לו למלא אוצרותיו אשל ועיר המלונה, לצורך כל הארצות, ולגרים פחותים, הממלאים מקום מרווה, ואשר מחירם קל; ולא יתנן שיעמלו 3ני עיר המלונה צפופים , להניח מקום לאלף אוצרות של צמוקים וגרוגרות: על כן לא צול גאסמיו דק גד (שהוא דגן נקי מן התון), אשר הוא עקל מזון האלם, והוא זן הלנה ומקומו מועט, 3עדך שאר מיני מאכל• אגל ניתר הערים, שלא היה לו לשמור ותוכן דק לצורך מי העיר, הניח את כל האכל, כלומר, כל לנר אשל יאכל ׳ 3ד ולחם ומזון, וכל מיני זרעונים, ואפילו גמגמת וצמוקים, כדגלי רככו כחיי; לפינך נתוג ויקוץ את גל אגל, ויצגול יוסף גל־ והנה כל מנה ותנה פוכמווים הללו מלוייקת גצמצוס, וכל מעשי יוסף גחנמה גתגונה וגלעת והואיל ונפל הדגור על חכמת יוסף, אמדתי אערכה לפניך ילידי את אשד אחשוג על אולוס דגליו אשד דגל למלך מצדים , להודיע ולהוודע שאין לחשוד אותו נגאוה , כאלו היה מן היועצים לפי ללנם, וכאלו נכנס גממיצה שאינה שלו, למען יתנוהו,משנה למלך: והוא לא כן ידמה ולגגו לא כן יחשוב, ני את המוטל עליו לעשות עשה, ולא עלמה דעתו על דגל אחל הלא ידעת ידידי ני מלכי המיס הקדמונים , אשי אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, סנודיס היו ני כל אשל יקלה אליהם יהיה סימן לאשר יקדה לנל המלכות, וגלום לגגסהיו מאמינים ני אשר האלהיסעושה ירמוז אומו אליהם גסימניס, נמאודעות אשר יארעו להם, וגם גחלומות הלילה: לפינך היו מפרנסים את החרטומים והאשפים, המתפארים לרגיל להם מה נרמז גסימןיס ההם• ובכן יוכן מה שאמד יוסף לאחיו: הלא ילעתס כיי נמש ינמש איש אשר כמוני, כלומר, איש כמוני שהוא משנה למלן הוא סימן לנל המלטת, ימאשר יאונה לו צדך הוא לנמש, שמא רצה הקדוש כרוך הוא להודיעו רימז את אשר יקרה לעמו: ולפיכך היה לנס להמנע מלגנוב גגיעי אשל אשתה נו, כי מלגד עון הגנגה ״ עוד עכרתם אומי ואת גל מצרים ירן האיש אשל על גימו אמר להס : הלא זה אשר ישתה אדוני נו והוא צחש ינחש גו הרמותס אשר עשיתם , כלומר, לא יחוש אדני על מחיל סנגיע, ני נמה נחש3 הוא, רק נחש ינחש נו < ני הוא אשד הוא שותה יי, ויחשוב אנדתו לסימן דע; על כן הדעותם אשד עשיתם, מוסף על יגון הגנגה, שאין צרך לומד שהוא מעשה רע ־ סעתרי